יום האשה הבינלאומי 2022

היום חל יום האישה הבינלאומי 8.3.

הפוסט הבא הולך לסקור את ההיסטוריה של היום הזה, דרך הביקורת השלילית והחיובית שיש עליו, ולקינוח – איך זה בכלל קשור ללמידה?

 

אז איפה הכל התחיל?

התשובה הקצרה היא:

לא ממש ברור. עדויות שונות מצביעות על מקורות שונים.

 

התשובה הארוכה היא:

ב-8 במרס 1857 מאות פועלות טקסטיל בניו יורק מחו בהפגנה נגד תנאי עבודתן ושכרן הנמוך ודוכאו על ידי כוחות המשטרה. להפגנה זו, כמו להפגנות רבות, לא הייתה השפעה משמעותית במאבק הנשי. אך בדיוק 14 שנים לאחר מכן, אותו מפעל עלה באש ו-146 בני אדם, רובן נשים וילדות – נשרפו בחיים. אקורד הסיום הטרגי הזה האיץ את המאבק על זכויותן של הנשים בעולם, ומאותה תקופה והלאה נראו יותר ניצנים של מחאות נשיות, בעיקר במדינות הגירה.

 

51 שנים לאחר מכן, ב-8 במרס 1908, צעדו 15,000 נשים בהובלת ארגון הנשים הסוציאליסטי והסופרג׳יסטיות, בתביעה לשיפור תנאי עבודתן וזכויותיהן. כמעט שנה לאחר מכן, ב-28 בפברואר 1909 צוין ״יום האישה״ הראשון בהיסטוריה, בהיקף ארצי.

מהרגע שבו המונח ״יום האישה״ הפך ליום חג לגיטימי, עלתה החשיבות למסד ולעגן בחוק את זכויות הנשים במקומות נוספים בעולם.

 

כמו בסנט פטרסבורג ב-8 במרס 1911.
המוני נשים הפגינו בדרישה לסיים את מלחמת העולם בסיסמה ״לחם ושלום״. כבר באותה שנה הצליחה פמיניסטית בשם אלכסנדרה קולונטאי לשכנע את לנין להכריז על יום ״יום האישה״ כיום חג רשמי בברית המועצות. באיזה תאריך הוא נקבע? ניחשתם יפה. ב-8 במרס. של איזו שנה? 1965…

 

מערבה משם, בשנות ה-60, התחיל להתעורר גל פמיניסטי, בין היתר סביב אותה חקיקה של ברית המועצות שהייתה תקדים של ממש. ב-1975 אימץ גם האו״ם את ה-8 במרס, לצד ההכרזה כי העשור הקרוב יהיה ״עשור של מאבק לשיפור מצבן של הנשים בעולם״.

 

ובארצנו הקטנטונת?

בישראל זה התחיל ב-1935 כ״יום הפועלת הבינלאומי״. באווירת הישוב היהודי, היה לגיטימי יותר להקדיש יום למעמד האישה בטרמינולוגיה של פועלת וחלוצה. מאז הספיקה לקום המדינה, וגם גופים שנאבקו וקידמו את זכויות הנשים בישראל. רק ב- 1991 צויין באופן רשמי ״יום האישה הבינלאומי״ במדינה.

 

 

המחלוקות

מצד אחד, יום האישה הוא יום חיוני והכרחי לקידום מעמד הנשים בעולם, כיום שמסמל מאבק פוליטי ומעמדי של נשים שמתחולל משחר ההיסטוריה, מעודד שוויון מגדרי, מחזק ומאחד נשים ברחבי העולם.

 

לא הרבה מכירים את פועלו של תאופיק זיאד, חבר כנסת לשעבר, שהעביר הצעה לסדר היום ב1988: לעגן בחוק את יום האישה הבין-לאומי במדינת ישראל. כך הוא פתח את דבריו: ״אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדרישה העיקרית והמהותית ביום האישה הבין-לאומי היא לשוויון זכויות של האישה. זו הנקודה המרכזית במאבקן של הנשים ובמאבקה של כל חברה דמוקרטית״.

במילים אחרות – אמרו לי איך מתייחסים לנשים במדינה שלכם ואומר לכם מי אתם.

 

מצד שני, יש המתנגדים ליום זה שטוענים כי קידום של נשים בשל היותן נשים, שקול לאפליה של נשים בשל היותן נשים. יום זה הוא לא יותר מפוליטיקלי קורקט ש״מתחפש״ לשוויון, שמנהיגים בעולם מנצלים כדי לצאת בהצהרות מכובסות שיתקבלו במחיאות כפיים.

 

חברת קונגרס מטעם מדינת ניו יורק, בלה אבצוג, יהודייה פמיניסטית ידועה, ביטאה את חששן של פמיניסטיות רבות: "הם נהגו להעניק לנו יום – הוא נקרא 'יום האישה הבינלאומי'. ב- 1975 הם העניקו לנו שנה – את 'שנת האישה'. אחר כך, בין 1975 ל- 1985, הם העניקו לנו עשור – את 'עשור האישה'. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו איפה שאנחנו.״

 

כתיבה שוויונית בלמידה

בימינו, מגדר הוא נושא רגיש שחוצה תרבויות, מדינות ושפות. ישנן שפות שמכילות מורכבויות הרבה יותר גדולות משפות אחרות, כמו לדוגמה – העברית. אותנו, מפתחי הלמידה, אלו שכותבים וכותבות תוכן למגוון אנשים באוכלוסייה – זה מאלץ לעשות עבודת חשיבה מורכבת וזהירה.

הפנייה לכל קהל בלשון זכר מתפרשת כפוגענית יותר עם הזמן; הפנייה לכל קהל בלשון נקבה, על אף שזה נהוג יותר בשנים האחרונות, אינה נכונה תמיד על פי החוק. אז מה נשאר לנו לעשות?

 

לפי החוק בישראל, לשון זכר היא גם הלשון הסתמית. זה אומר שלכל קהל מעורב נפנה בלשון זכר.

אמנון שפירא מהאקדמיה ללשון העברית, מבקש שלא נקח את החוק הזה קשה ואומר: ״בלשונות סקנדיביות אחדות יש חשיבות רבה למין, ואילו בטורקית אין למין כל ייצוג בדקדוק, ואין ללמוד מכאן דבר על מעמד הנשים בסקנדינביה ובטורקייה״.

לעומתו, מרב מיכאלי, יו״ר מפלגת העבודה, אומרת דווקא: ״מערכות החוק, המשפט, השלטון, המשפחה והמין שאנחנו מכירות עוצבו לאורך ההיסטוריה על ידי גברים, לצורך סידור ענייניהם וסיפוק צרכיהם. הגיע הזמן שנתחיל לדמיין צורת חיים אחרת״.

 

אז בפיתוח תוצרי למידה, איך אפשר גם לכבד את החוק וגם לכבד את הקהל?

האקדמיה ללשון העברית מציעה לנו כמה פתרונות מעולים:

1.     צורות נטולות מגדר

·      שמות פועל ושמות פעולה – יעיל בכל מה שכולל הנחיות ללמידה (לומדות, סרטונים, מצגות).

·      גוף ראשון או גוף שני שאפשר לשייך לכל המינים – לפנייה יותר אישית (משוב על ביצועים למשל).

 

2.    כתיב משולב רב-מגדרי

·      כפי שאת/ה רגיל/ה לראות עם לוכסן.

·      או כמו שרבים.ות נוהגים.ות בימים אלו להפריד בנקודה.

·      יש כאלהו שאוהביםות לכתוב בלי הפרדה כלל.

 

3.    פנייה בנפרד

·      לנסח שני נוסחים שונים, אחד לזכר ואחד לנקבה (פורמטים קבועים).

·      יש המקפידים ומקפידות לפנות ללומדים וללומדות בכל הטייה בכתוב.

 

עד כאן, יום האישה מנקודת המבט שלנו בגילאור הפקות למידה.

בתקופה הקרובה תזכו להכיר אותנו יותר לעומק דרך התוכן שאנחנו כותבות ומעלות.

באינסטגרם שלנו אפשר להכיר קצת יותר את הכוח הנשי במשרד, שווה להיכנס 😉

 

יום האישה שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות