למידה ירוקה

אז איך רותמים את עקרונות הלמידה הירוקה כדי לספק ROI גבוה?

1. Reduce

עקרון ה-Reduce קורא לנו להפחית בכמות הזמן, המשאבים וההשקעה שלנו בתוצרי למידה. במקום לבזבז נתחיל לחסוך!

הצעות ליישום:

• שימוש בתוכנות פשוטות.
  אנחנו אוהבים להיכנס לפרטים ולעשות הכל Hands-on אבל לא תמיד צריך. יש היום בשוק תוכנות מצוינות שמציעות פונקציות מוגדרות או תבניות מוכנות מראש שיכולות לחסוך זמן ולעזור לנו להתייעל.אנחנו תמיד אומרים שיש מן טרייד-אוף של דרגות חופש ומהירות עבודה, ובכל פרויקט צריך לבחור איפה אנחנו רוצים להיות על הציר. כשיש הרבה חופש ליצור כל מה שנרצה העבודה נוטה להיות איטית יותר ועלולים להיתקע ולהיגרר, וכשיש פחות אפשרויות נהיה מוגבלים אבל ממוקדים יותר – ולפעמים זה ממש מספיק כדי לספק תוצר מעולה.למשל: במקום לבנות אתר מאפס לריכוז חומר של קורס, אפשר להשתמש ב-Rise. במקום לפתוח פוטושופ, אינדיזיין או אילוסטרייטור כדי לעצב הזמנה לאירוע, אפשר להשתמש בקאנבה. בהרבה מקרים זה לחלוטין עושה את העבודה.
• הכנסת למידה לשגרת העבודה.
  זה שהעובדים צריכים ללמוד לא בהכרח אומר שאנחנו צריכים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בבניית הכשרה, הדרכה או קורס. גם ככה אנחנו יודעים לפי 70-20-10 שאנשים הכי פחות לומדים בהדרכות פורמליות, אז אם אין צורך בוער, למה להתעקש?יש מגוון דרכים מצויינות לעודד למידה שלא מצריכות זמן פיתוח והשקעה גדולה, אלא רק שנאפשר להן לקרות. למידה בקהילות, למידה אסינכרונית ולמידה עצמית הן רק כמה דוגמאות לכך. אפשר להפיץ תכני למידה ממוקדים גם בדרכים פחות שגרתיות, כמו קבוצות ווצאפ ייעודיות, שאנשים יוכלו לצרוך אותם בקצב ובזמן שלהם, כשהם רוצים וצריכים.
  
  

2. Reuse

עקרון ה-Reuse מדגיש את זה שאולי לא צריך לרוץ לפתח כל דבר מאפס במיוחד בשבילנו. לפעמים קיימים בחוץ תוצרים שרק מחכים שנעשה בהם שימוש חוזר.

הצעות ליישום:

• שימוש בתוצרים קיימים.
  לא כל תוצר דורש מאיתנו להמציא את הגלגל ולפתח משהו ייעודי משל עצמנו. לפעמים הצרכים שלנו לא כאלה ייחודיים ונוכל למצוא פתרון ממוקד שיתאים לנו בדיוק בארגון אחר, שכבר עשה את זה לפנינו (כמו העברת לומדה למניעת הטרדות מיניות, למשל), ואפילו קרוב יותר הביתה – בתוך הארגון שלנו!כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח את העיניים ולשאול.

• אוצרוּת.
  ברשת מסתובבים מיליוני אתרים, סרטונים, פודקאסטים וכתבות עם תוכן מעולה שאפשר ללמוד ממנו. כנראה ששמונים אחוז (אם לא יותר) ממה שאנחנו רוצים ללמוד או ללמד – כבר נמצא אי שם ברחבי הרשת. במקום ליצור חדש בעצמנו, לא יותר חכם לקחת תוכן מוכן ברמה גבוהה, ורק לרכז ולהנגיש אותו כדי שיהיה קל ונוח להגיע אליו?מה שעושה את האוצרוּת כל כך הרבה יותר טובה משיטוט סתמי באינטרנט הוא המחשבה שהושקעה בבחירת התכנים. מישהו בחר את התוכן בפינצטה והביא לנו את הטוב ביותר, והגיש לנו בצורה נוחה תכנים שנותנים מענה לצורך הספציפי שלנו. יותר קל מלחפש בגוגל ולקוות שנמצא את הדבר המדויק שאנחנו מחפשים, נכון?אתרים כמו Linkdin Learning או כמו Udemy ו-Skillshare ודומיהם מרכזים תכנים מעולים במרחק קליקים בודדים. אפשר להמליץ לעובדים על קורסים מסוימים ולהפנות אותם אליהם, במקום לייצר את התכנים באופן עצמאי.היופי הוא שמחלקת ההדרכה אפילו לא חייבת להיות זאת שאחראית על האוצרות, אפשר לתת מקום לאנשים מהשטח. כל מה שצריך הוא לייצר פלטפורמה שהיא לא מערכת ניהול ידע מסועפת, שמאפשרת לעובדים לשמור ולשתף תכנים מועילים, ולחזור אליהם כשהם רוצים ללמוד. תוכנות כמו Padlette, Notion, גוגל דוקס, מייקרוסופט טימס ועוד, יעשו בדיוק את זה.

• יצירת תוצרים גמישים.
  לפעמים בכל זאת צריך להפיק תוצרים בעצמנו. יש תוצרי למידה שאנחנו יכולים להפיק צ׳יק צ׳ק ולחזור ולעדכן אותם ולעשות בהם התאמות עם הזמן והצורך. לעומתם, יש תוצרים שההפקה שלהם היא סיפור ולכן גם מאוד קשה לחזור ולשנות את התוכן שלהם, להתאים אותו לרמות וללומדים שונים, או לתרגם אותו לשפות שונות.אם ניקח לדוגמה מצגת שמלמדת על כל המוצרים שלחברה שלנו יש להציע – די קל להוסיף אליה מוצרים חדשים או להסיר מוצרים שאינם רלוונטיים עוד. לעומת זאת, הוספה הוא הורדה של מוצרים מסרטון, למשל, תדרוש מאיתנו להקליט קריינות חדשה ולצלם את המוצרים בהפקה שגוזלת לא מעט זמן וכסף (חוץ מזה שנצטרך להמשיך לאחסן את כל קטעי הוידאו המקוריים ואת קובץ העריכה).לא תמיד חייבים לפתח תוצרים מהירים שקל לשנות, אבל כן כדאי להקדיש לזה מחשבה ולהתאים את סוג התוצר לשימוש שיעשה בו ולכמה התוכן שלו צפוי להשתנות או להישאר קבוע לאורך זמן.אם כבר מפתחים תוצר כזה מושקע שקשה לעדכן, לפחות נוודא שהוא לא חד-פעמי 😉

3. Recycle

עקרון ה-Recycle קורא לנו למחזר, כלומר לפרק מוצר לחומרי הגלם וליצור ממנו משהו חדש.

הצעות ליישום:

• פיתוח תוצרים שקל ״למחזר״ ולהפוך לדברים אחרים.
  נניח, אם אנחנו משקיעים המון זמן בלפתח תוכן לסרטון ולהפיק אותו – למה לא למחזר את התוכן ולהשתמש בו בצורות אחרות? אנחנו יכולים להמיר את אותו תוכן לפורמטים נוספים ולפלטפורמות שונות. נוכל לערוך את הסאונד של הסרטון לפודקאסט, או לכתוב את התוכן ולפרסם אותו כמאמר ב-LMS שלנו, למשל.

• פיתוח גורמים בארגון שיעבירו את הידע שלהם.
  נוכל להגיע להרבה יותר אנשים בהרבה פחות השקעה אם נכשיר עובדים בתוך הארגון – שגם ככה הם מומחי התוכן שלנו – להעביר את הידע שלהם הלאה. נהפוך את הניסיון והמומחיות למשהו אחר, לתוכן כתוב או להרצאה, שתוכל לשמש גם אחרים.אפשר לעשות מזה הפקה וליצור ממש רצף מושקע של הרצאות טד, ואפשר גם סתם להכניס את הלמידה לשגרה ולהעביר כמה דקות של תוכן בישיבות צוות, לדוגמה.המחשה מצוינת אפשר למצוא בפרויקט ״מאסטרים״ של אוניברסיטת תל אביב, שדיברנו עליו בפרק בפודקאסט פיצוחים, מוזמנים להציץ.