חיפוש

מה הקשר בין מחמאות לבין מוטיבציה ללמידה?

איזה כיף זה מחמאות.

תמיד עושות טוב על הלב. מדרבנות, ממלאות אותנו באנרגיה לעשיה, מגבירות את המוטיבציה… או שלא?

 

התשובה הקצרה היא – תלוי איזה.

לא כל מחמאה תעורר אותנו לפעולה ותגרום לנו להתאמץ יותר, ומאמץ, כידוע, חיוני להתקדמות, ללמידה ולהצלחה.

 

והתשובה הקצת יותר ארוכה…

 

החוקרת קרול דואק הציעה שדפוס החשיבה שלנו הוא אחד הגורמים המשמעותיים בהתמודדות שלנו עם קושי (קישור למאמר). דפוסי חשיבה שונים יובילו להתמודדויות שונות:

  1. דפוס חשיבה מקובע (Fixed Mindset) – תפיסת הידע והיכולות שלנו כתכונה קבועה שאינה בשליטתנו. כל אחד מגיע לעולם עם כישורים מסוימים ומאוד קשה (עד בלתי אפשרי) לשנות את זה ולפרוץ את הגבולות. או שיש לך את זה או שאין לך.  ננסה להימנע מהקושי.
  2. דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset) – אמונה שידע ויכולות הם תכונות גמישות שאפשר לפתח ולרכוש. הכישורים שלנו דינאמיים ואפשר להשפיע עליהם ולחזק אותם עם התמדה, השקעה ומאמץ. זה בידיים שלנו. נבחר להתמודד עם הקושי.

 

מדפוסי החשיבה נגזרת גם ההסתכלות שלנו על מטרות, אוריינטציית המטרה שלנו:

  1. מטרות ביצוע והפגנת יכולת מתלוות בדרך כלל לדפוס חשיבה מקובע. איך יודעים שהיכולת קיימת? אם היא גלויה ומקבלת תוקף חיצוני. הכוח המניע הוא הרצון להרגיש (ולהראות) שאנחנו טובים. הצלחה בהכרח קשורה לחוכמה או לכשרון, ואם אנחנו לא יכולים להיות הכי טובים – מוטב לוותר מראש. קושי ומאמץ הם עדות לחוסר יכולת, לכן עדיף לא להתאמץ ולא לבחור מטרות מאתגרות.
  2. מטרות למידה ורכישת מיומנות מתלוות בדרך כלל לדפוס חשיבה מתפתח. ההתמקדות היא לא ביכולת אלא במשימה, בסיטואציה ובמה אפשר ללמוד מהן. קושי ואתגר הם חלק מהתהליך והם הזדמנות ללמידה ולהתקדמות, לא איום, לכן נראה נכונות להשקיע, לבחור מטרות חדשות וגדולות ולהתמיד.

 

בבחינת שני דפוסי החשיבה ואוריינטציית המטרה הנגזרת מכל אחד מהם – אין ספק שדפוס חשיבה מתפתח ומטרות למידה ורכישת מיומנות, מעודדים אותנו להתנסות יותר, להשקיע ולהתאמץ, מה שכידוע, חיוני להתקדמות ולהתמודדות עם אתגרים.

(והנה עוד קישור למי שעדיין לא השתכנע – פוסט בבלוג של יהודית כץ המדהימה).

 

ואיך כל זה קשור למחמאות, אתם שואלים?

מסתבר שמחמאות משפיעות על דפוס החשיבה ועל אוריינטציות המטרה שאנחנו מאמצים במהלך החיים. מלבד ההשפעות המיידיות, לסוג המחמאות שנקבל יש השפעה עמוקה וממושכת, בין היתר על איך נתמודד עם אתגרים ועל הרצון שלנו להשקיע מאמץ כדי להתגבר על מכשולים. יש מחמאות שיקרבו אותנו לדפוס חשיבה מקובע ויש שימשכו אותנו לכיוון המתפתח. איזה מחמאות יובילו אותנו לכל כיוון? איך עושים את זה נכון?

 

המפתח טמון במוקד המחמאה (כמו שרואים יפה במחקר הזה, ובמחקר הזה).

מחמאות שמתמקדות בתהליך ובפעולות, במיוחד אם הן קשורות לאסטרטגיות פתרון בעיות שדורשות מאמץ, מחזקות את הקשר בין הצלחה והשקעה. למשל: “יפה! השקעת בפרויקט הזה הרבה מחשבה ועבודה”. מחמאות על מאמץ ועל דברים שבשליטתנו מקדמות דפוס חשיבה מתפתח ומטרות למידה, ומגבירות את הסיכוי שנרצה להתמודד עם אתגרים, לנסות וללמוד משהו חדש.

לעומתן, מחמאות שמתמקדות באדם עצמו, ביכולות או בתכונות שלו, בדברים שטבעיים לו ובאים בקלות (כמו: “את ממש חכמה וטובה במה שאת עושה”), מגבירות את התלות באישור חיצוני לחיזוק הערך העצמי הפנימי. בגלל שהן שמות תוויות ותיוגים, מחמאות מהסוג הזה מקדמות דפוס חשיבה מקובע ומטרות ביצוע, כי מי שזוכה בכאלה שבחים ירצה להמשיך להחזיק בהם. הבעיה היא שזה דווקא פוגע בביצועים במילוי משימה, גורם לתפיסת יכולת נמוכה יותר, פחות הנאה מביצוע הפעולה ופחות התמדה, וכן התמודדות שלילית יותר עם חוסר הצלחה.

כך למשל, למרות שמחמאות על אינטליגנציה מגיעות ממקום טוב ויכולות לתת מוטיבציה בטווח הקצר כשדברים הולכים בסדר, הן יכולות להוביל לאפקט הפוך בהסתכלות ארוכת טווח. בסופו של דבר, כשנתקלים בקושי (וזה קורה כי אלה החיים) כשלון נתפס כאיום על התפיסה העצמית ועל האינטליגנציה, והופך לסיטואציה ששואפים להימנע ממנה.

 

ובהקשר הארגוני?

מחמאות ופידבק הם דברים שונים (מחמאות מתמקדות בחיובי ופידבק יכול להתמקד בחיובי או בשלילי), אבל כשחושבים על זה, פידבק חיובי מרגיש דומה מאוד למחמאה, וזה משהו שאנחנו נדרשים לעשות במסגרת המקצועית.

(ואם כבר מדברים על מתן פידבק, הנה ארבעה פרקים מצוינים בנושא משוב בפודקאסט Upskill Yourself של חלי וניר)

כשרוצים לפרגן, שווה להתמקד יותר בדברים בשליטת העובד – מאמץ, השקעה, תשומת לב, תקשורת, שקיפות, ניהול נכון, חשיבה אסטרטגית ועוד ועוד.

 

מלבד לשבח את התהליך ולא את התוצאה, עוד כמה עצות למחמאות שקדמות מוטיבציה:

  1. לתת מחמאות מפורשות, שיהיה ברור בדיוק על מה מחמיאים.
  2. כנות ומידתיות. לא לתת מחמאה שלא מאמינים בה או מחמאה לא רלוונטית, ולא להגזים. אנשים לא קונים את זה.
  3. להימנע מהשוואה לאחרים. זאת לא מחמאה אמיתית אם היא תלויה בביצוע פחות מוצלח של מישהו אחר.

 

לסיכום, המחמאות שאנחנו מקבלים משפיעות על דפוס החשיבה ועל אוריינטציית המטרות שלנו, ואלה משפיעים על המוטיבציה שלנו ללמוד, להתקדם ולהתמודד עם אתגרים. אנחנו לא תמיד יכולים לשלוט על המחמאות שאנחנו מקבלים, אבל אנחנו יכולים להשתמש בהבנה הזאת במחמאות שאנחנו נותנים, שיהיו מחזקות ובונות לאורך זמן.

 

יום המחמאות שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות