מודל הספירלה של ברונר

לכבוד האביב רצינו לרענן את סל הכלים עם מודל למידה קצת פחות פופולרי בעולמות הלמידה בארגונים.

למידה היא עולם מתפתח ומשתנה, עונה על הצרכים בשטח בהתאם לצו השעה.
אבל העקרונות הבסיסיים עליהם מושתת המקצוע,לא משתנים כל כך מהר,
הם נובעים מעצם היותנו בני אדם ומבוססים על אופן הפעולה של המוח שלנו.

כל איש מקצוע יסכים שבבואנו ללמד נפעל בהתאם לעקרונות הלמידה –
מעורבות הלומד, מוטיבציה, רלוונטיות, שימוש בידע קודם, תרגול ומשוב.
כמובן שגם נתאים את עצמנו לנטיות המוח, הזיכרון, ומאפייני הלומד.

עם השנים נוצרו מודלים וגישות שונות לפיתוח יחידת לימוד, הכשרות וקורסים, הנשענים על עקרונות אלו ומביאים להם ביטוי פרקטי. 

המודל שנעסוק בו היום הוא:

הספירלה של ברונר (או: למידה ספירלית).

חשבו על הצורה של ספירלה – מצד אחד מתקדמת בעקביות לכיוון מסוים, ומצד שני קיימת בה חזרתיות על (כמעט) אותו מעגל.

למידה ספירלית היא גישה בה הלומד נפגש עם התוכן מספר פעמים ומתבצעת חזרה סיסטמתית לנושאים שנלמדו בעבר,
אך בכל פעם המפגש עם התוכן “עולה רמה” כלומר מתקדם, מעמיק ומתפתח.

בין מחזורי הלימוד הלומד מבסס את התוכן שנלמד ע”י תרגול, וכך הוא מגיע מוכן לסיבוב הבא. בסיס זה חיוני להתקדמות הלומד, בזכותו הלומד מעמיק את הידע וההבנה שלו בנושא ומסוגל לתפוס מורכבויות והיבטים אחרים.

ברמה הפרקטית, כל מפגש יתחיל מהנקודה בה נגמר המפגש הקודם, ורק אז יעמיק את הידע והמורכבות בנושא, תוך התבססות על מה שהלומד כבר עיבד והטמיע במוחו.

ניתן דוגמה:

ארגון “יינות בירן” מעוניינים לספק לעובדיהם הכשרה על יינות החברה.
לאחר שהגדרנו את מטרות ההכשרה, נגדיר מהם צירי ההכשרה – נושאי הליבה שילוו אותנו, המסרים המרכזיים שלנו.
אחד העקרונות שנבחרו הוא: לכל גורם בתהליך ייצור היין יש השפעה על טעם היין.
שלוש היחידות המרכזיות בקורס הן: סוגי ענבים, סוגי חביות ויישון, תהליכי ייצור.
לאורך ההכשרה ולמידת הנושאים הללו, העיקרון המרכזי ילווה אותנו כך שבתחילת ההכשרה נציג אותו ברמה שטחית, כמו שהוא.
לאחר מכן, נציין את העיקרון שוב אבל הפעם, כשנדבר על סוגי ענבים, נציג איך כל ענב משפיע על טעם היין.
לאחר מכן, נזכיר איך כל ענב משפיע על טעם היין ונוסיף עוד רובד המשפיע על טעם היין – סוג החבית ומשך היישון.
בהמשך, נגלה ללומדים שלטעם היין יש מורכבות אף יותר גדולה – יש לו התחלה, אמצע וסוף וגם לתהליך הייצור יש השפעה על כך.
וכו’ וכו’…

בשלב זה, ההבנה ש”לכל גורם בתהליך הייצור יש השפעה על טעם היין” כבר מוטמעת במוחם של הלומדים, ומכאן והלאה הם רק מוסיפים עוד ועוד ידע, לומדים עוד גורמים שונים המשפיעים על טעם היין ומגלים עוד רבדים וצדדים לנושא המורכב והעמוק הזה.

המודל מקיים שלושה עקרונות למידה חשובים ומותאם לאופן בו המוח שלנו לומד:

שימוש בידע קודם

תמיד נשתמש בידע הקודם של הלומד לטובת צמיחה, התפתחות ורכישת ידע חדש. למידה ללא הקשר היא לא יעילה ולא תיזכר לאורך זמן. התבססות על הידע הקודם של הלומד חיונית להטמעת מידע וליצירת הקשרים במוח כחלק מתהליך הלמידה.

חזרתיות ותרגול

חזרתיות נועדה להדגיש ולהעצים את כוונת המשורר, לחדד מסרים ולהטמיע את הרעיון במוחו של הלומד. התרגול עוזר לייעל את השליפה כך שככל שהמוח יתרגל יותר, הוא ישתמש בידע ביותר יעילות ומהירות.

מהקל לקשה / מהפשוט למורכב

עומס במידע הופך את תהליך הקליטה והעיבוד במוח לקשה יותר, כך שבאופן אוטומטי נסנן מידע ונשמיט חלקים. לכן כשנרצה ללמד ולהטמיע תוכן נעשה זאת בצורה הדרגתית, מהקל אל הקשה, וניתן זמן “לאסימונים ליפול”.

לקינוח, רצינו לשלב בין למידה ספירלית לטקסונומיה של בלום.

נסביר בקצרה:

הטקסטונומיה של בלום מסווגת מטלות על פי רמות חשיבה עולות:

בתחתית הפירמידה נמצאות LOT – low order thinking – ידע והבנה.

באמצע נמצאות יישום ואנליזה.

ובראש נמצאות HOT – High order thinking – סינתזה והערכה.

נמשיך עם הדוגמה של היין:

בתחילת ההכשרה הלומדים יקבלו מטלות הנמצאות ברמת חשיבה נמוכה למשל – מבחן ידע על סוגי ענבים.

ככל שנתקדם נוכל לבצע משימות הדורשות יישום, ניתוח ואינטגרציה בין חלקי החומר הנלמד.

לכן, כאשר נשלב בין הספירלה לפירמידה נקבל מתכון מנצח לפיצוח צירי הליבה או הסילבוס של ההכשרה שלנו ונוכל לסדר את התכנים בהתאם לרמות קושי ולרמות חשיבה הולכות ועולות.