חיפוש

אני מה יוצא לי מאמיל״י? ואיך זה קשור למגבת?

מגבת ואמילי 02

״מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג’אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס 5, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפוּן; להשתמש בה כמפרש למִינִי דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכורכה סביב ראשך כדי להימנע מאדים מהבילים או ממבטה של “מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל”. במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך״

זהו קטע מתוך ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״ שכתב דאגלס אדמס.
בקטע מתוארת המגבת כפריט חובה לכל טרמפיסט, על כל שימושיה וגווניה.
בהמשך (שלא פרסמנו) מתואר הערך הפסיכולוגי של המגבת כערך החשוב ביותר –
אדם שמחזיק במגבת בכל זמן נתון הוא אדם ״מזניב״ שניתן לסמוך עליו.

השבוע לפני 21 שנה נפטר הסופר דאגלס אדמס, כותב סדרת הספרים ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״.
כבר 21 שנים שמעריצים ברחבי העולם מציינים את זכרו ב״יום המגבת״. כן, יום המגבת.
ביום זה נושאים מגבת לכל מקום אליו הולכים. השאלה היא: למה דווקא מגבת?

ברמה הלוגית, אין סיבה להסתובב עם מגבת לכל מקום, בוודאי לא בעולם שבו אין חולות שיש או נהר עש;
ברמה הרגשית, דאגלס מזכיר אין ספור חפצים יומיומיים המוכרים לנו, שיכלו באותה מידה לתפוס את תשומת לב הקוראים,ואפילו יותר.

המגבת קיבלה את המעמד שלה כי הסופר המחיש את הצורך בה עבור הדמויות בצורה מובהקת ומנומקת.
המגבת היא דוגמה מושלמת למבחן אמיל״י (WIIFM = What In It For Me) – אני, מה יוצא לי מזה?

מבחן אמיל״י הוא מידת הכדאיות של תרומת ידע. במילים אחרות, אדם ישאל את עצמו
מה התועלת שהוא יקבל מביצוע פעולה כלשהי. אם התועלת נמוכה – המוטיבציה לביצוע הפעולה תרד במקרה הטוב,
והפרט לא יבצע את הפעולה במקרה הרע; אם התועלת גבוהה – המוטיבציה לביצוע הפעולה תעלה,
והפרט שיבצע אותה גם ירוויח את היתרונות שבביצוע הפעולה עצמה.

במקרה של המגבת, הכותב מנה שימושים רבים למגבת ובכך הפך אותה לכדאית למשתמש,
ואפילו הוסיף לה ערך פסיכולוגי וחברתי של בטחון ותכונות חיוביות בעיני החברה.

אמיל״י מאומץ על ידי תחומים רבים כמו ניהול ידע, שיווק, הורות, וכן – גם למידה.

בתחום הלמידה, אמיל״י מהותי בכל תכנית הכשרה, בכל יחידת הדרכה ובכל תוצר למידה שאנחנו מפיקים.
ממשפט בודד ועד פעילות שלמה – על הלומדים והלומדות לקבל כבר בהתחלה (וגם במהלך הדרך)
בצורה ברורה ונקייה את התועלת מלמידה של דבר כלשהו. אנחנו כאנשי למידה יודעים להעריך ידע,
לקשר אותו לצרכים ולפעולות היומיומיות שלנו, בטח בעבודה. עם זאת, זה לא מובן מאליו לכל אחד.

חשבו על העובד הממוצע בארגון שלכם. אם ניקח את החוסר בהבנת הצורך בלמידה ונוסיף עליו בעיות נפוצות כמו –
העדר מוטיבציה? הפרעת קשב וריכוז? העדר מיומנויות למידה? קיבלנו אנשים שיעזור להם, כמו גם לארגון,
להבין בסיטואציה של למידה – מה ייצא להם מזה.

אמיל״י זה לא שכנוע, זה תיווך.

אנחנו לא נשכנע את הלומדים למה כדאי להם להקשיב (ואם אנחנו מרגישים צורך לשכנע, כדאי לבדוק שוב את התוצר שלנו),
אנחנו נסביר להם בצורה בהירה או נעביר להם בצורה מתוחכמת כך שיבינו בעצמם את התועלת שלהם מהלמידה.
הכדאיות תעלה משמעותית את הקשב ואת הרצינות – אנחנו נרוויח עובדים ועובדות פעילים ולומדים,
והם ירוויחו את תוצרי הלמידה שלנו 😉

איך נעשה את זה? 

  1. נבין בעצמנו מה האמיל״י של הלמידה.
    אם נבנה לעובדי מכירות עייפים שיעור על התנגדויות לקוחות, האמיל״י יהיה שיפור באחוזי המכירות ומכאן גם בעמלות שלהם;
    אם קצת נחשוש לבנות שיעור על מנהיגות מאפשרת בקורס של מנהלים שמרנים,
    האמיל״י יכול להיות נתונים על הקשר בין עצמאות עובדים להישארות שלהם בארגון והפרודוקטיביות שלהם במשימות.
    מה שבטוח – האמיל״י חייב להיות ברור קודם כל לנו.

    חשוב: לא צריך להגזים, או להשתמש בקלישאות, מספיק לחשוב למה זה יעזור למי שלומד.
    כמה שנהיה יותר אמיתיים ועמוקים בהבנה שלנו, כך נגיע לאמיל״י נכון יותר. 

  2. ננגיש את האמיל״י לקהל בצורה מיטבית.
    מ״האכלה בכפית״ (כדאי לכם להקשיב כי ;x השיעור הזה יעזור לכם בy)
    ועד למתודה מורכבת יותר(זה נושא לפוסט שלם, בטח לא להערה בסוגריים, תזכרו שהבטחנו) –
    עלינו לוודא שהלומדים והלומדות מבינים את האינטרס שלהם להקשיב, לחוות ולהתמסר ללמידה הקרובה.

    חשוב: ההנגשה צריכה להיות גם ברמה הרגשית. משהו שאפשר להתחבר אליו ולהבין אותו ברמה עמוקה יותר,
    נכנס עמוק יותר גם להגיון ולרציונל של הלומדים.

  3. נדגיש את היתרונות מהלמידה, או – נראה ללומדים את הקשר הישיר בין ההכשרה להצלחה.
    אפשר להשתמש בנתונים, אפשר להשתמש בחוויות אישיות (או בחוויות של אנשים אחרים מהארגון),
    העיקר להבהיר למה הלמידה הנוכחית תורמת להתפתחות האישית של הלומדים והלומדות וכמובן של הארגון כולו. 

 

זה מה שיוצא לנו מאמיל״י, ואל תשכחו לצאת היום עם מגבת מהבית.

ארתור: “בזמנים כאלה, כשאני תקוע בפתח אוויר ווגוני עם אדם מביתלג’וז,
ועומד למות מחנק בחלל העמוק, בזמנים כאלה אני מצטער שלא הקשבתי למה שאמרה לי אמי כשהייתי צעיר.”
פורד פרפקט: “למה? מה היא אמרה לך?”
ארתור: “איני יודע. לא הקשבתי.”
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, עמוד 51

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות