מוזיקה, למידה ומה שביניהם

בחודש יוני נחגג חג המוזיקה הבינלאומי. 
ולנו יש שאלה אליכם – מה מוזיקה גורמת לנו להרגיש? ולמה זה מעניין אותנו כמפתחי למידה?

קצת קשה לשים את האצבע בדיוק, מוזיקה מרגשת אותנו, מעוררת תחושות כמו שמחה ועצב, כאב או חופש,
מוזיקה משפיעה לנו על מצב הרוח, יש בכוחה לבטא דברים שקשה לתאר במילים רגילות, אפילו עוברים ברחם מגיבים לצלילים!

ולא סתם – מוזיקה קיימת בעולמנו מאות אלפי שנים, העדויות הראשונות נמצאו עוד בתקופת האבן הקדומה וביחד עם האומנות מהווה מאפיין אוניברסלי לחברות אנושיות (מי אמר המנון?) מאז כמובן המוזיקה השתנתה, התפתחה, והשתכללה נוצרו סגנונות שונים וגילו כלים חדשים,
אך במהותה ותפקידה בחיינו נשארה כמעט אותו דבר.

וזו לא סתם תחושה – גם המדע חקר את הנושא ונמצא כי יש השפעה ברורה של מוזיקה על המוח שלנו כשהבולטת בניהן היא
הגברת הפרשות של דופמין, חומר כימי המשמש כמוליך עצבי, ולוקח חלק במנגנון העונג והמוטיבציה.

עוד השפעה היא עידוד יצירתו של ההורמון אוקסיקוטין, התורם ליצירת קשרים ואמון בינינו לבין בני אדם אחרים,
וכך ניתן להסביר את התחושה המיוחדת שלנו כשאנו הולכים להופעה או למסיבה.
הקשבה למוזיקה מעוררת ומפעילה חלקים רבים במוח, ולא רק את קליפת השמע שתפקידה לעבד צלילים.

למשל בעת האזנה למוזיקה פועלים גם כפיס המוח (מחבר את האונות השמאלית והימנית),
הקליפה המוטורית (אחראית על תנועה כגון ריקוד או רקיעה ברגליים), קליפת המוח הקדם מצחית (אחראית על יצירתן של ציפיות),
גרעין האקומבנס והאמיגדלה (אחראים לתגובות הרגשיות שלנו לאחר שמיעת מוזיקה),
ההיפוקמפוס (מאחסן את הזיכרונות ממוזיקה ומחוויות מוזיקליות) ועוד ועוד.

למשל, כנסו לקישור ונסו להסביר את התחושה שהתעוררה לכם בגוף –

מוזיקה היא שפה בפני עצמה ובעלת יכולת להרגיע ולרפא חרדות, דיכאונות, מתח נפשי ואף לגשר על בעיות תקשורת,
אוטיזם ומוגבלויות אחרות.

אבל מה לנו ולזה? אנחנו בכלל אנשי למידה ולא אמנים.

טוב… לא בדיוק.
למידה מתרחשת במוח שלנו וכל מה שמשפיע עליו יכול לסייע לנו בהשגת מטרות הלמידה ולכן גם למוזיקה יש מקום מכובד לצד משחוק,
פרזנטציות, התנסויות מעשיות, ושלל טקטיקות למידה כאלו ואחרות.
בואו נלך צעד אחד הצידה, לעקרונות המקצוע שמנחים אותנו. אחד מעקרונות הלמידה הוא עוצמה,
או חוויה או “אקלים למידה” you name it – הרעיון הוא שהפן הרגשי, חברתי, שכלי במהלך הלמידה משפיע עליה.

ככל שעוצמת החוויה גבוהה יותר, ככל שהלמידה מעוררת בנו תחושות,
רגשות ומגרה את המוח שלנו ככה היא תיחרט לנו בזיכרון בצורה טובה וברורה יותר.
קחו דוגמא:

תלמידי כיתה י”ב לומדים בין חצי שנה לשנה על מלחמת העולם השנייה והשואה.
במהלך הלימודים כמובן שמתארים את החיים במחנות ההשמדה וכו’ וכו’,
מכל שיעורי ההיסטוריה הרבים חווית הלמידה שככל הנראה תהיה הכי ברורה וזכורה היא הטיסה לפולין –
המראות, הריחות, הצעידה הפיזית במחנאות – תמונות וסיפורים שקמים לתחייה,
בוודאות נזכרתם גם במסע שלכם נכון? זוהי דוגמא קלאסית לאפקט חווית הלמידה.

נחזור למוזיקה – מוזיקה היא עוד כלי בסל שלנו שיכול לשמש אותנו על מנת לייצר חווית למידה עוצמתית,
על מנת לעורר רגשות ותחושות בלומדים שלנו כדי להטמיע את החומר,
לייצר קשרים במוח ואסוציאציות כדי להקל על זיכרון החומר…

אפילו בעולמות השיווק והפרסום כבר הבינו את זה –
ג’יגלים קצרים, החלפת מילים על לחן מוכר וניגון אותה מנגינה שוב ושוב ושוב
מייצרים במוח שלנו קשר ישיר למוצר או השירות שמעוניינים לשווק, דוגמא זריזה:

נסו לקרוא את המילה הבאה בלי לשיר אותה –
AIG

רואים?

אז למה בעולמות הלמידה עוד לא שילבנו מוזיקה בכל מפגש / ישיבת צוות / הרצאה / העברת מסר?
בשביל זה אנחנו כאן!

בואו נראה כמה דוגמאות פרקטיות שתוכלו לאמץ:

  1. רצף אירועים / פעולות – אם תרצו שהלומדים יזכרו רצף אירועים שקרו או רצף פעולות שעליהם לבצע – הלחינו שיר קצר או תנו להם לעשות זאת. שיר הרמטכל”ים מכירים? הנה קישור למעוניינים >
  2. יצירת עניין /  אווירה – נסו לשים מוזיקה מתאימה בתחילת ההדרכה ותראו מה קורה לרמת הקשב והמיקוד של הלומדים. או אם תרצו ליצור אווירה ספציפית כמו תחרותיות, הפסד / ניצחון, רוגע, וכיפיות – שימו שיר מתאים!
  3. למידת אוצר מילים מקצועי – בכל מקצוע יש את “השפה המקצועית” ולפעמים יש צורך לזכור מושגים רבים בשפות שונות על מנת להצליח לעבוד על פי סטנדרטים רוחביים. נסו לתת ללומדים לכתוב שיר על לחן מוכר עם המושגים ומשמעויותיהם או שלחו שיר מוכר המכיל בתוכו חלק מהמושגים – הם יזכרו אותם ביתר קלות!

נשמח לשמוע מכם על עוד שימושים או לראות דוגמאות שביצעתם אצלכם בארגון (: 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות