חיפוש

רוח, למה לא תשכב לנוח? כי אנחנו צריכים אותך!

קאבר לפייסבוק

החודש חגגו ברחבי העולם את יום הרוח הבינלאומי.
כן כן, יש יום שבו חוגגים את אנרגיית הרוח ברמה הבינלאומית, ואנחנו החלטנו לחקור כדי להבין מה הפשר.
אז רוּחַ מוגדרת כתנועה של אוויר בכיוון מסוים.

איך היא נוצרת? 

יש הרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן היא הסיבוב של כדור הארץ והמבנה הגיאומטרי שלו.
במילים אחרות – כל עוד כדור הארץ קיים ועובד כפי שאנחנו מכירים אותו, יש ותהיה לנו רוח.

למה זה חשוב?

תחשבו על זה, ממשהו בסיסי ופשוט כמו רוח, אפשר להפיק כל כך הרבה:
לנוע ממקום למקום בים ובאוויר באמצעות סירות מפרש, דאונים וכדורים פורחים;
לייצר חשמל באמצעות טחנות כוח וטורבינות;
אפילו למזג את הבית ולייבש את הכביסה… והיד עוד נטויה!

למי זה חשוב? 

אנשים ותרבויות שונות מסביב לעולם השכילו להעריך את הרוח ולנצל אותה לטובתם כבר מלפני מאות שנים.
טורבינת הרוח הומצאה כבר במאה ה-19, אבל סירת המפרש הראשונה הומצאה כל כך מזמן שלא ניתן לקבוע בוודאות מי המציא אותה.
על אף מקורותיה הישנים, אנרגיית הרוח ביססה את עצמה בעולם כמקור אנרגיה מתחדשת משמעותי ביותר (על פי כתב העת ״אקולוגיה וסביבה״). 

מה מתחדש באנרגיית הרוח אם היא נמצאת פה מאז שכדור הארץ קיים?
התשובה היא – ההבנה של האדם איך להשתמש בה נכון וחכם יותר.
ממש כמו למידה אקולוגית, או יותר נכון – למידה ברת-קיימא.

המושג הזה כל כך חדש, שקיימות הגדרות שונות שלו לפני המקורות השונים.

יש מי שיגדיר למידה אקולוגית כלמידה דיגיטלית שחוסכת במשאבים כמו נייר וכסף;
יש מי שיתייחס לסביבת למידה ברת קיימא של חסכון בזמן ובמשאבים אנושיים המוקדשים ליצירת הלמידה;
יש מי שיקרא את הכותרת ובכלל יחשוב שנדבר על נושא הקיימות והאקולוגיה כתחום עניין בארגונים.

בשבילנו למידה ברת-קיימא היא בתרגום חופשי:
למידה שנמשכת – “Learning that lasts״ (Graham, Berman & Bellert, 2015).

שלושת החוקרים כתבו בספרם ״Sustainable learning: inclusive practices for 21st century classrooms״
שללמידה ברת קיימא צריך להיות אורח חיים וקיום משמעותי משני היבטים:
ההיבט הראשון הוא הרעיון שללמידה צריך להיות ערך מתמשך ללומד בעתיד. למה הכוונה?
מתוך כל הידע הקיים, ארגון יכול ללמד את העובדים שלו רק את מה שרלוונטי לארגון, ולתפקיד של העובד עצמו.
לא צריך יותר מסדר פעולות ונהלים בז׳רגון של הארגון כדי להפוך עובד למקצועי ומצויין בתפקידו.
אך אם נשקיע בתוכן ובאמצעי למידה שיעשירו אותו, יגרמו לו להפעיל את רמות הקוגניציה העמוקות יותר,
נביא אותו לעיבוד וליישום של עקרונות שקיימים בתפקיד ובעולם התוכן שנלמד אותו – נרוויח הרבה יותר.

פעם אחת – עובד, סביר להניח, מקצועי יותר;
פעם שנייה – עובד מסור ומחוייב יותר לארגון עם ראייה כוללת יותר;
פעם שלישית – אם כולנו ננהג ככה, גם העובדים שיגיעו אלינו ממקומות אחרים שינהגו ככה יגיעו עם תפיסה הרבה יותר רחבה וכוללנית,
ואנחנו נצטרך להשקיע פחות משאבים בלימוד העמוק שלהם. לגבי כמה שהארגון ירוויח מזה אין צורך להרחיב, זה ברור, נכון?

ההיבט השני הוא עידוד העובדים והעובדות להמשיך במסע הלמידה שלהם, לייצר תרבות למידה ולאמץ למידה לכל החיים
(LLL – LifeLong Learning כבר אמרנו?). למה זה אמור לעניין אותנו, אנשי הלמידה?

כי אם אנחנו רוצים לעשות אימפקט אמיתי על ארגון ועל האנשים בו – כדאי שנתחיל להתייחס לעבודה שלנו ממש ברצינות.
אם ניקח בשתי ידיים את ההיבט השני ונביא את העובדים והעובדות שלנו לאהוב ולרצות להיות בהתפתחות ובלמידה,
הארגון יכול להתפתח bottom-up למקומות שלא ידענו שקיימים. כל מה שחסר שזה שנתחיל אנחנו, אנשי הלמידה, לשאוף לשם.

בואו נדבר תכלס – איך עושים את זה בפועל?

  1. מייצרים תשתית
    מאפשרים לתרבות הלמידה לקרות. עובד שירצה ללמוד צריך שתהיה לו האפשרות לעשות את זה, בקלות, ללא בירוקרטיה ואישורים מיוחדים. צרו סופרמרקט של הזדמנויות למידה זה יכול להיות באמצעות קורסים קלאסיים, תכנים דיגיטליים, אוצרות מהרשת ואל תוותרו על למידת עמיתים וקהילות.

     

  2. רותמים את המנהלים
    רתמו את המנהלים לשינוי, הסבירו למה חשובה למידה ברת-קיימא לארגון ולעובדים שבו, הסבירו מה ייצא להם מזה, תנו להם לחוות למידה כזו וצרו תחושת נחיצות. כדי שהעובדים בארגון יבצעו למידה ברת-קיימא המנהלים צריכים לתת לה לגיטימציה, לאפשר אותה ולהניע את העובדים בפועל ללמוד. למנהלים ולמנהלות יש תפקיד משמעותי בעניין זה ולא נוכל לצפות מעובדים ללמוד כאשר אין תמיכה של המנהלים.

  3. לומדים טוב בעצמנו
    ״הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך״, מהטמה גנדי. תוכיחו שזה אפשרי, למרות העומסים, היעדים והמטרות, תוכיחו שאפשר ללמוד תוך כדי. הרחיבו אופקים לתחומים קרובים, לתחומים שמעניינים אתכם ותלמדו למידה ברת-קיימא!

אם נייצר ארגון שהלמידה בו ברת-קיימא, או במילים אחרות – ״נקרע את עצמנו״ ונשקיע בהבאת תכני למידה שיהיו כאן כדי להישאר – העבודה של כולם תהפוך קלה יותר – העובדים והעובדות יפנו יותר לפתרון בעיות בעצמם, המנהלים והמנהלות יעסקו בניהול ובפיתוח, הארגון יתקדם ויפתח לכיוונים שיכולנו רק לחלום עליהם.

אז לא תמיד צריך ללכת נגד הרוח. אפשר פשוט לנצל אותה לטובתנו.

#למידהברתקיימא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות