החודש צוין יום קריאת הספרים הבין לאומי.
לא מדובר על יום הספר, אלא מדובר על יום קריאת הספרים – מטרתו לעודד קריאת ספרים בקרב אנשים בכל העולם, על ידי העלאת המודעות ליתרונות העצומים של פעולה פשוטה זו לחיינו: החל מהפחתה של לחץ נפשי, דרך שיפור אוצר המילים והזיכרון וכלה בהארכת תוחלת החיים!
רוצים הוכחות? מספיק לחפש בגוגל ״למה כדאי לקרוא ספרים״, ושצף של מחקרים יבהירו לכם שפחות זמן מול טלוויזיה, מחשב וסמארטפון, ויותר זמן מול ספר (לא, עיתון או מגזין זה לא ספר) נשמע כמו הרגל שאנחנו צריכים לסגל לעצמנו ויפה שעה אחת קודם.
בין אם אתם המון זמן רוצים להתחיל ולקרוא ספר ולא מגיעים לזה בשגרה היומיומית, ובין אם לא קראתם ספר בערך עשור והפוסט הזה הפיל לכם אסימון; בין אם אתם חובבים ביוגרפיה היסטורית או רומנים תקופתיים, ובין אם אתם אוהבים ספרים עיוניים שמדברים בפרקטיקה – גילאור הפקות למידה הרימו את הכפפה בשבילכם עם הספרים הכי טובים שקראנו לאחרונה.
סיפור כתוב במניפה מאת ליסה סי
הסיפור מתרחש במאה ה-19, כשילדות מחבל הונאן שבסין, נאלצו להיכנע למסורת של קשירת הרגליים ולחיים של בידוד מוחלט. בספר כתובים מספר קטעים קשים לקריאה – בעיקר מנהג קשירת הנעליים אבל גם טרגדיות שחוו גיבורות הספר. אני לא חושבת שעד קריאת הספר הבנתי את הכאב והטראומה הכרוכים בתהליך כזה, וזה בהחלט נתן מימד עוצמתי לספר.
את אותן ילדות קשורות ומבודדות, הפגישו עם ילדות אחרות לצרכי תמיכה רגשית, ובהמשך חייהן כתבו זו לזו מכתבים נסתרים על מניפות. הילדות שכבר הפכו לנשים, פיתחו את הכתב שלהן כאמצעי תקשורת על מנת להמשיך לקבל את התמיכה הרגשית שהן היו זקוקות לה נואשות.
ההתכתבות במניפות הייתה הדרך השפויה לביטוי אנושי ויצירתי, ומעבר לזה – השיתוף בתקוות, בהישגים ובאכזבות היוו עבורן מפלט מבידודן. החברות הנשית המתוארת בספר חצתה שנים של רעב ומרד, נישואי שידוך, שמחות וטרגדיות.
הספר חשף אותי לעולם אחר שלא הכרתי – תרבות אחרת, זמן אחר. מה שהדהים אותי בספר הוא שגם שבמציאות בתקופה ההיא, שנדמה שכל כך הקשתה על חיי הנשים, הן הצליחו ליצור קשרים של חברות אמת ביניהן, שעזרו להן להתגבר ולהתעצם לאורך השנים, בעולם שגזר עליהן ציות ושתיקה.
קריאה נעימה, ליאל
גאווה ודעה קדומה מאת ג׳יין אוסטן
חמש בנות נולדו לבני הזוג בנט, ולכולן קשה למצוא בעל – במיוחד לאליזבת היפה והפיקחית, הסובלת מנטייה מדאיגה לדחות הצעות נישואים. בעוד היא עוקבת אחר ההתאהבות הנרקמת בין אחותה ג’יין לבין מר בינגלי, מתחיל חברו הטוב – מר דארסי – להתעניין בה עצמה.
דארסי העשיר והמושך בטוח שאין אישה שתסרב לו, אך בעיני אליזבת הוא הגבר האחרון עלי אדמות שתסכים להינשא לו: הוא מתנשא, ביקורתי, וייתכן שאף חיבל בסיכויי אחותה להינשא לבחיר לבה. מתוך עוינות וחשד הדדיים נוצר אחד הזוגות המקסימים ביותר בתולדות הספרות.
ההוכחה לזה שסיפור טוב לא חייב להיות עצוב. הכתיבה כיפית וסוחפת, הדיאלוגים כנים ונוגעים ללב וממש אפשר לדמיין את הדמויות והנופים. תוסיפו לזה גינונים תקופתיים של אנגליה של המאה ה-18 וקיבלתם את המתכון לספר המושלם.
קריאה נעימה, תמר
ערות: נשים מדברות מיניות מאת תמר מור סלע
הספר ערות הוא שרשרת של 23 עדויות של נשים על מערכות היחסים שלהן עם בני/בנות זוג, עם המשפחה ועם עצמן. הן מדברות על תשוקה, על החיבור בין גוף ונפש, על פחדים ומחסומים, על הנאה ושחרור, ובעיקר – על עצמן.
בספר אין ניסיון להצחיק, להרשים, להכעיס או לעניין, זו פשוט הצצה לחיים האישיים של נשים, שחלקן אנונימיות וחלקן מופיעות בשמן המלא, שכל מה שמשותף ביניהן הוא האומץ לדבר על הלא מדובר, לנתח את עצמן בפתיחות מעוררת השראה, ולחשוף את מה שלא ידעתי שאפשר לחשוף.
הספר נותן זכות קיום לכל רגש, מורכבות ומערכת יחסים שקיימת, והוא הפגיש אותי עם שאלות חשובות והביא אותי לעומקים חיוניים עם עצמי.
בתור מישהי שקראה וקוראת המון (המון המון) ספרים, אני מעידה כי הייחוד המשמעותי של הספר הוא חוסר המעורבות של הסופרת בהעברת המסר. זה ספר עיוני לכל דבר – אין בו עלילה, מערכות יחסים בין הדמויות או משפטי מחץ. הקורא/ת יכול להתבונן על עצמו ולהסיק את מסקנותיו בעצמו.
קריאה נעימה, נוי
הכפר האבוד מאת לורנה קוק
הספר משלב בין 2 תקופות בזמן, הרומן כתוב לסירוגין בין עבר להווה ומגולל את מערכות היחסים של הדמויות המרכזיות.
1943 – עבר, תקופת מלחמת העולם השנייה
2018 – הווה
החלק ההיסטורי מהווה רקע, אך לב ליבו של הסיפור הן הנשים בשתי תקופות שונות. האחת נשארת בתא הזוגי למרות… השנייה קמה ועוזבת. יחי ההבדל הקטן בין שתי התקופות, ובמיוחד במערכות היחסים בין גברים לנשים ומה הפמיניזם תרם לשינוי.
הוא סוחף, מרתק, דמויות הרקע בנויות היטב ומעצימות את הדמויות הראשיות.
אני לא מופתעת מכך שהספר זכה להצלחה והפך לרב מכר.
שילוב מצוין בין מתח לרומן, המבוסס בחלקו על סיפור אמיתי.
קריאה נעימה, עדי
המתיקות שבשכחה מאת קריסטין הרמל
לכאורה עוד ספר המתאר את תקופת מלחמת העולם השנייה אבל ממש לא, במרכז הסיפור, מאפיית “כוכב הצפון” שבקייפ קוד שעוברת מאם לבת במשפחה כבר שלושה דורות. מהתיאורים המופיעים ממש אפשר לחוש את ריחות הקינמון, החמאה והפאי הנאפה בתנור.
רוז, סבתה הדמנטית של הופ (בעלת המאפייה) ברגע של צלילות חושפת סודות מעברה ושולחת אותה לפריז להתחקות אחר אותו עבר כשבידה רק רשימת שמות מסתורית. המסע של הופ מוביל אותה דרך מסגד ובית כנסת אל סיפור שתחילתו בתקופת השואה, ואל אהבה הטומנת בחובה מסתורין רב. הספר לוקח את הקוראים למסע בארצות מעבר לים ולזמנים קדומים.
המתיקות שבשכחה הוא סיפור של תקווה, אומץ ואמונה לאורך ארבעה דורות של נשים יוצאות דופן – סיפור משפחתי על אודות אהבה וכנות.
קריאה נעימה, אֹרן
