איך ולמה מקיימים למידה בקבוצה עם חגית זלצברג – פרק 58

חגית למדה שכל בדיקות ה”סקופיה”(קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה וכו) למיניהן הן תוצאה של צוות צוללות יפני,
שבזמן פעילות הצוללת בים הוציאו את הפריסקופ(העין/משקפת של הצוללת) החוצה,
והבינו שאם אפשר להיות למתחת לפני המים ולראות מה קורה בחוץ, אז אפשר גם הפוך.

ואנחנו ברשותכם נעצור כאן בתיאור הדברים, ונגיע למסקנה.
אז מה המסקנה? היכולת של אנשים להעתיק או לפתח ידע מתחום אחד לתחום אחר. 
בהחלט אחת מפיסות הידע ההזויות והאותנטיות שקיבלנו בפיצוחים. 

חגית היא יועצת מנחה ומכשירה מנחים בתוך ארגונים, בעיקר בחלקים הקשורים בא.נשים וקבוצות.
מאמינה כי תפקידה לעורר שאלות ולחקור ביחד עם ארגונים, קבוצות, מנחים ומנהלים את מה שאנחנו רוצים לדעת ולגלות על מנת להצליח ולהתפתח אישית, עסקית ומקצועית. היא גם מנהלת קהילה “הנחית קבוצות בארגונים“, שזה אגב מזכיר לנו את הפרק בפיצוחים
עם רות עדן ואת המאמר המעולה הזה של רינתיה, כי שניהם מדברים על קהילות בארגונים. 

הנחיה ומנטורינג אלו שני דברים מרכזיים בהם מתרכזת חגית, כמו גם פיתוח מנהלים. 
למדנו מה ההבדל בין צוות לבין קבוצה, מה השוני בין למידה בקבוצה ולמידה כיחידים,
מה אנשי הלמידה בארגון צריכים לדעת על קבוצות והתהליכים המתרחשים בדינמיקה הזאת ועוד המון דברים מרתקים.

תמליל הפרק

רינתיה: שלום חגית

חגית: שלום רינתיה

רינתיה: נתחיל מה הדבר האחרון שלמדת?

חגית:  למדתי שכל בדיקות אסקופיה למיניהם: אנדוסקופיה, קולונוסקופיה, היסטרוסקופיה

רינתיה: גבות שלי מתכווצות

חגית: הם תוצאה של רעיון של צוות צוללות יפני שבזמן פעילות הם היו בצוללת, והם הוציאו את הפריסקופ החוצה

רינתיה:  אוקיי

חגית: ואז עלה להם רעיון שאם אפשר להיות למטה ולראות מה קורה בחוץ, אז אפשר גם להיות בחוץ ולראות מה קורה בפנים וככה נולדו כל הבדיקות האלה שזה פשוט גאונות צרופה בעיניי ובכלל אני מרותקת מהיכולת של אנשים להעתיק ידע מתחום אחד לתחום אחר.

רינתיה: זה לי אחד הזויים שהיו, לא?

אֹרן: כן כן, האמת שכן

חגית:  עוד לא התחלנו ואני כבר באזור ההזוי, הבנתי

רינתיה: לא, חס וחלילה, זה רק מה שלמדת, אבל הזוי זה טוב בעיניי אחלה דבר. זה אותנטי. יאללה אז בואו נתחיל.

 פתיח

רינתיה: מי את? ספרי לנו על עצמך

חגית: וואי בשבוע שעבר הייתי באיזושהי חנות ספרים והייתה שם מישהי שאני מכירה היא רק לא עבדה שם לפני זה. היא שאלה אותי מה מעשייך, אמרתי לה תקשיבי אני לא יודעת איך לענות על השאלה הזאתי אז היא אמרה לי טובים תגידי טובים, מעשיי טובים, אמרתי לה איזה כיף גם קניתי ספר שאני אוהבת וגם קיבלתי טיפ

רינתיה: אבל זה עדיין קורה? שואלים עדיין מה מעשייך?

חגית: את רואה? אז הרגשתי משהו דומה עכשיו ששאלת אותי מי את?

חגית: כן, זו שאלה עמוקה,אז בואי נתחיל במה את עוסקת? בואי נמקד את זה.

חגית: אני חגית זלצברג, אני עובדת בארגונים כבר הרבה מאוד שנים אני מתעסקת תמיד בחלקים שקשורים לאנשים בתוך ארגונים מכל מיני זוויות. אני עובדת הרבה עם קבוצות אני עובדת הרבה עם מנחים

רינתיה:  יועצת, מנחה, זה הטייטלים?

חגית: יועצת מנחה מכשירה מנחים, מלווה מנחים. גם מנחים בתוך ארגונים כי אני חושבת שההבנה של קבוצות והלמידה של הנחיה זה מיומנויות ניהוליות וארגוניות מאוד חשובות אז אני עושה אותם גם בתוך ארגונים. אני מתעסקת גם עם מנטורינג. אני לאחרונה כותבת יש לי בלוג שאני כותבת

רינתיה: כן, ראיתי אותו, אנחנו נשים אותו גם בקישורים

חגית: אה, נהדר. אז אני חושבת שאני יכולה להגיד שאני גם כותבת כי אני גם כותבת סדנאות ואני מפתחת סדנאות

רינתיה:  ואת מנהלת קהילה

חגית: נכון ואני מנהלת קהילה הנחיית קבוצות בארגונים. קהילה מרתקת ומעניינת כל פעם עולים שם כל מיני דברים שמלמדים אותי עוד דברים לגבי ניהול של קבוצות. אני גם עוקבת אחרי כאלה שהם מנהלי קהילות, אחד מהם או שניים מהם התראינו אתכם כאן והמרתק לשמוע אותם. והשקה הזאת בין קהילות לבין קבוצות מאוד מאוד מאוד…  

רינתיה: הייתי בריטריט של ניהול קהילות לפני שנתיים בערך

חגית: של קומיוניטי פורוורד?

רינתיה: כן, של קומיניטי פורוורד שהיה מדהים ואחד הסשנים המיינד בלאוינג שהיו שם זה באמת על התנהלות בקבוצה איך קבוצה מתפתחת וזה, איך זה משתקף בעולם של ניהול קהילות, זה היה מטורף, כאילו השעיר לעזאזל זה שלוקח את התפקיד הזה וזה עושה לי חתיכת רפלקציה גם על הקהילה שאני מנהלת, קיצור זה עולם ומלואו.

חגית: אז חשוב לי להגיד שכל הדברים האלה בעיניי קורים בקבוצות בארגונים בכלל אני נמצאת לפעמים בישיבות הנהלה אני נמצאת בישיבות צוותים אני חלק מכל מיני צוותים שמקימים אותם לצורך פרוייקטים. אותו הדבר.  ואחד הדברים שהכי הדהימו אותי זה שיש קבוצות בפייסבוק שיש להם התנהגויות שאני מכירה מקבוצות שנפגשות. אם יורשה לי להביא דוגמה באיזושהיא קבוצה, מישהי נכנסה לקבוצה, הצטרפה כמו שמצטרפים לקבוצות בפייסבוק והדבר הראשון שהיא כתבה זה: ״מהרגע שנכנסתי הנה אני רק רואה שיש כאן מריבות. על דבר זה וזה״ על נושא שהיה שם מאוד חם ואני שוקלת אם להישאר כאן.

רינתיה: בום, חטפה לפנים

חגית: חטפה משני הכיוונים שמאוד מאוד נמצאים בקבוצות, אלה שאמרו לה ״לא לא אל תעזבי, תני עוד צ׳אנס קורים כאן גם דברים אחרים״ וכאלה שאמרו לי ״יאללה לכי לא רוצה, לא מוצא חן בעינייך, לכי״ עכשיו זה דברים אני מסתכלת על זה ואני משתהה על כמות האמוציות שיש לאנשים בחיבורים קבוצתיים

רינתיה: וואו אוקיי אז אנחנו כבר נצלול לזה, אנחנו רגע  ניתן עוד כותרת לדבר הזה כי אני חושבת שלנו כאנשי הלמידה שעובדים בארגונים יש המון המון המון דברים שחייבים להכיר בתוך העולם הזה, לשלוט בהם, לדעת אותם, קודם כל מעצם זה שאנחנו עובדים עם או בתוך ארגונים ושוב חלקים מהמון המון קבוצות והמון פעמים אנחנו אלה שמובילים את התהליכים האלה אז אני חושבת שדרושה לנו הבנה יותר עמוקה בתוך העולם הזה. אני מודה על עצמי, ארן אתה למדת הנחיית קבוצות פעם? אתה מכיר את העולם הזה?

אֹרן:  לא למדתי, כן היה לי איזושהיא מחשבה לעשות קורס כזה ואני עדיין שוקל אותו.

רינתיה:  גם אני מאוד וזה משהו שהוא יש גם כאילו כל כך הרבה מנעד סביב העולם של הנחיית קבוצות בהכשרה של הנחיית קבוצות, אבל בסדר. אז רגע נתחיל מהלמעלה למעלה למעלה כשאת מגיעה לארגון, את בדרך כלל עובדת עם אנשי הפיתוח הארגוני?

חגית:  כן

רינתיה: אוקיי, אחלה ומה איזה פרויקטים לדוגמה את עובדת עליהם?

חגית: בתוך ארגונים כרגע? או בכלל?

רינתיה: בכלל, דיברנו כאילו על מנטורינג, אוקיי דיברנו על עולם באמת של הנחיה

חגית:  אז אלה שני דברים מרכזיים שאני מתעסקת בהם

רינתיה:  וממה תרצה להתחיל חגית? במה בוער לך להתחיל? הנחיה דווקא יותר? או עולם של מנטורינג?

חגית: תראי לפעמים אני מגיעה בהקשר של פיתוח מנהלים וגם אז, מאוד חשוב לי להכניס שם זוויות שקשורות לאיזה מין למידה יש שם בקבוצה של המנהלים כי קבוצה בעיניי מדמה את הארגון ובכדי להצליח בניהול כדאי שתבין את הקונטקסט שבו אתה עובד. חלק מהקונטקסט קורה כבר שאתה נמצא בקבוצה.

רינתיה: למה קוראים לזה קבוצה ולא צוות?

חגית: תראי, לצוות יש משימות בתוך הארגון שמוגדרות על ידי הארגון

רינתיה:  אוקיי

חגית: בקבוצה, אחד הדברים שמאפיינים את רוב הקבוצות זה שהם קמות ומתפרקות

רינתיה: אוקיי

חגית: יש להם מטרה, המטרה שלהם היא לעשות איזשהוא תהליך למידה שקורה למשתתף היחיד שקורה לקבוצה ושדרכם היא קורית גם לאירגון,

רינתיה: אוקיי

חגית: אבל רוב הקבוצות שקמות בארגונים לתהליכי למידה, הן קבוצות שמתפרקות. גם קבוצות שנמשכות הרבה שנים והיו לי קבוצות בארגונים שעבדתי איתם שנתיים וחצי ושלוש. קבוצות אמיתיים שהייתה בהם איזושהי למידה משותפת הן כן מתפרקות, צוותים, אנחנו מאוד מקווים שלא. יש בהם תחלופה, אנשים עוזבים, אבל הצוות כיחידה פונקציונלית בתוך המבנה הארגוני, שאמור להשיג יעדים ומטרות שמוגדרים על ידי הארגון, הוא יחידה שקיימת עד השינוי הארגוני הבא. שבו יוקם צוות אחר.

רינתיה: בעצם צוות יותר תלוי אחד בשני לטובת השגת משימה? הם חייבים לעבוד בקו?

חגית: ממש לא

רינתיה: וואלה

חגית: כן, קבוצות הרבה יותר תלויות אחת בשניה, למשל דיברתם כאן קודם על ללמוד הנחיית קבוצות,

רינתיה: כן

חגית: אפשר ללמוד הנחיית קבוצות בכל מיני דרכים, אני עשיתי גם תהליכים של למידה עם אנשים יחידנים, שכל פעם היו מקבלים משימות ללכת ולהסתכל על קבוצות בתוך הארגון לעשות איזושהיא התערבות כמשתתפים שיכולה להיות התערבות הנחייתית אבל הכי טוב אם אתם רוצים ללמוד הנחיית קבוצות, זה שתהיה לכם קבוצה. עכשיו אתם תלויים בזה שתוקם קבוצה כזאת

רינתיה: זרקת רעיון חגית.
כן אם אני איש… כן אֹרן

אֹרן:  אני כן אני רציתי רק להגיד להביא את הזווית האקדמית שימי לב,

רינתיה: הופה מי זה לומד פה תואר שני עכשיו?

אֹרן: ב M.B.A היה לנו קורס שלם על ניהול צוות ואחד הדברים המרכזיים שהוא דיבר על ההבדלים בין קבוצה לצוות זה על היבט הסינרגיה, בקבוצה הרבה פעמים הוא דיבר על זה שכל אחד עושה את המשימה שלו ומייצר תוצר אישי לעצמו ובצוות בדרך סינרגיה מביאה אותנו לייצר את התוצאה משותף יותר אז

חגית: נכון, כי בקבוצה, כל הקבוצה…

אֹרן: הם פרטים

חגית: נפגשת בכדי שאתה או את או אני נוכל לעבור את התהליך האישי של לשמוע קצת

רינתיה: אוקיי

חגית: התקבצנו לקבוצה עכשיו חלק ממה שמצדיק קיום של קבוצה זה המראות שאנחנו יכולים להיות אחד בשביל השני והאפשרות שנוצרים שם תהליכים שמלמדים אותנו על עצמינו גם בחוץ אז אנחנו תלויים בזה שתהיה קבוצה

רינתיה: הבנתי

חגית: אבל התהליך שכל אחד מאיתנו עובר שם,

רינתיה: הוא אישי

חגית: כל הזמן אנחנו חוזרים להתבוננות האישית

רינתיה: אוקיי אז אז אם הבנתי רגע יותר לעומק את ההבדלים בין קבוצה לצוות, אחלה, אני אשת למידה בארגון, מה אני צריכה לדעת על קבוצה?

חגית: בעיני הדבר הראשון לדעת אותו, זה שהארגון או סוג של קבוצה גדולה

רינתיה: אוקיי

מה שאומר שמתרחשים בו תהליכים אישיים ובין אישיים שיש להם משמעות מאוד גדולה ביכולת של הארגון לעשות את הדברים שלשמם הוא קם וזה לא משנה אם זאת עמותה, אם זה ארגון ציבורי, אם זה ארגון אקדמי או אם זה ארגון עסקי, והקשרים בין האנשים והיחסים בין האנשים והעדפות שלהם וההגדרות הפורמליות של התפקידים מול הקשרים הלא פורמלים שנוצרים בין אנשים הם חלק מאוד משמעותי מהיכולת של הארגון לעבוד נכון וצריך וכדאי לשים זווית על כל מיני התכווצויות שיש בתוך הארגון לא רק דרך, אפרופו צוות מה delivery שהוא אמור להביא אלא גם איך הוא עובד מבחינת ההתחברויות בין האנשים. איזה מין דינמיקה הצוות הזה יוצר

רינתיה: זה מרתק, כי נגיד בתהליכי למידה, כשאנחנו מייצרים תהליכי למידה בארגונים, לא משנה שאנחנו שוב ישות בתוך ארגון או עם ארגון אבל הרבה פעמים, אנחנו נדרשים, מה זה הרבה פעמים, תמיד אנחנו נדרשים לשלב של האבחון ואני חושב שאנחנו אנשי הלמידה עד כמה שזה נשמע הזוי, אנחנו מאוד חזקים בצ׳ק ליסט של מי קהל היעד? על איזה גבולות גזרה אנחנו מדברים? מה התקציב? כל מיני כאלה פער, רצוי, מצוי, מאיפה נובע הפער? כל זה, עכשיו יש את האזורים האלה שאת מדברת עליהם שאני חושבת שאין לנו, לי, אני אדבר בשם עצמי בסדר, אין לי מספיק את הכלים כדי להבין לג למטה, לעומק יותר אם חוזרים אפרופו להקבלה של הפריסקופ, למטה וזה מה קורה שם

חגית: יש לך איזשהו רעיון מעניין כאן

רינתיה: כן, אה?

חגית:  את אמרת רינתיה שחסרים לך כלים, איזה כלים את חושבת שצריך?

רינתיה: יכול לעשות שאני ישר משליכה את זה לעולם שלי של מתודולוגיה ושהכל נורא כאילו צריך להיות ממודל וזה אבל בואי ניקח את הדוגמה אם אני צריכה סתם למשל לבנות תהליך באמת שלא פיתוח מנהלים עתודה ניהולית, להרים פרויקט מנטורינג באירגון, אפילו אונבורדינג, כל התהליכים הקלאסיים של עולם הלמידה

חגית: לגמרי

רינתיה: ואת אומרת רגע יש פה עוד דבר שצריך להסתכל עליו מעבר לתפקידים הפורמליים. לפני שהמיקרופון הקליט את אמרת לנו ציטוט מאוד מאוד יפה של ״ביקשנו עובדים וקיבלנו אנשים״ זה ציטוט מדהים בעיניי של מקס אנחנו נברר…

חגית:  כן צריך לברר של מי הוא כי אני…

רינתיה:  אבל אבל זה בדיוק זה כי אני חושבת שאנחנו אנחנו, אנשי הלמידה כאילו מסתכלים על העובדים, אנחנו גם קוראים לזה עובד העובד העובד ובעצם יש פה רובד נוסף של אנשים שאני חייבת להגיד לפעמים אני כן חושבת שצריך להביא אולי עוד איש מקצוע באמת כדי שיבין את הרובד היותר עמוק של האנשים ומה קורה שם וכזה אבל בוא נגיד שהייתי שמחה לקבל איזה, לא יודעת זווית כלי כזה שיעזור לי להבין את הרובד היותר עמוק הזה

חגית: אוקיי

רינתיה: כי אם אני שואלת שאלות כמו מה גבולות גזרה שלי? התקציב? קהל היעד? המגדר, ותק שאלות שהן יותר מתייחסות ללבל הזה של עובדים, אני אתייחס לתפיסות שלהם סביב הנושא הזה אני אתייחס למוטיבציה שלהם סביב הנושא הזה, אבל אני לא אכנס לעומק כמו בבדיקת קולונוסקופיה

חגית: תראי קודם כל אפשר להיכנס לעומק כשהקבוצה כבר נפגשת, ההכנה מראש היא לשאול את עצמינו כמי שמפתחים או כמי שעושים תהליכי למידה זה האם הנושא שאותו אנחנו הולכים לפתח מצדיק או יש ערך מוסף לזה שנעשה אותו בקבוצה במובנים שאנחנו מדברים כרגע על קבוצה. כי גם כיתה בבית ספר וגם כיתת לומדים בכל מקום היא קבוצה אבל כשאנחנו מסתדרים מעגל ויש לו משמעות ורואים את כולם יש שם שוויוניות שאנחנו מדברים על תהליכים קבוצתיים שנותנים מקום לאינטראקציה וללמידה של המשתתפים אחד מהשני כשאנחנו מסתכלים על מה קורה בנושאים שונים בין האנשים אנחנו אומרים זה מאוד רלוונטי לנושא איקס כי רק ככה אנשים ילמדו גם תוכן חיצוני שאנחנו מביאים אותו אבל גם את מה התוכן הזה גורם להם, יהיה להם גם אפשרות להתנסות ותהיה להם גם אפשרות לקבל על זה פידבק או לראות וללמוד מהחברים שלהם

רינתיה:  אוקיי

חגית: קודם כל צריך להחליט אם הנושא מקבל ערך מוסף דרך למידה בקבוצה לדוגמא: ניקח נושא שבאמת עולה הרבה בפיתוחי מנהלים: עבודת ממשקים. נושא שמלא אירגונים מתעסקים בו וכנראה נושא שיישאר איתנו לתמיד

רינתיה: אגב זה מאוד מזכיר לי תמיד את הדילמה הקלאסית של מה ללמד בדיגיטל ומה לא. כאילו זה עכשיו אחרי לא יודעת אנחנו כרגע נקודתית אחרי הגל הרביעי של הקורונה זה שאלה מאוד מהותית שפוגשת המון אנשי למידה כי אנחנו נדרשים יותר ויותר לזקק מה לדיגיטל ומה לפרונטלי. מה לדיגיטל, מה לפרונטלי. זה לא, האצבע לא קלה על ההדק כמו בעבר של הכל לפרונטלי או מלא לפרונטלי. נגיד נושא של עבודת ממשקים זה נושא מצויין כי לכאורה אני יכולה גם ללמד אותו בדיגיטל אז בוא ננסה להבין באמת זה כאילו אני רגע לוקחת את זה עוד יותר לעומק לעולם של אנשי למידה מה המהות פה של הנוכחות של קבוצה

חגית: רגע קודם כל בדיגיטל יש נוכחות של קבוצה

רינתיה: לא אני מדברת בדיגיטל ללמידה עצמאית, לא בזום. זום לצורך העניין, מפגש זום עם כל המגבלות שלו אני אתייחס לזה עדיין שזה מפגש של אנשים

חגית: לגמרי אוקיי

רינתיה: יש את הציר למידה עצמאית אני לומד לצורך העניין לבד על עבודת ממשקים

חגית: אוקיי אז

רינתיה: דרך לומדה, דרך סרטון דרך לא משנה מה

חגית: אז באמת יש חומר שאפשר ללמוד אותו וזה בטח, כל נושא דרך אגב

רינתיה: נכון

חגית: אפשר לשמוע הרצאה מדהימה לגביו ואפשר לקרוא אבל כשמתכנסת קבוצה ללמוד עבודת ממשקים שאני מפתחת את זה אני שואלת את עצמי מה אני רוצה שהם ילמדו עם איזה מיומנויות ויכולות של עבודת ממשקים אני רוצה שהם יצאו ואיפה במהלך הסדנא החוויה של הביחד יכולה לייצר את זה

רינתיה: מדהים

חגית: למשל בעיניי מאוד חשוב שבתוך עבודת ממשקים תהיה יכולת להגיד: משהו לא עובד כאן ובדקתי עם עצמי והנה החלק שלי אבל אני אשמח לשמוע מה החלק שלך עכשיו בכדי שמשתתפים יגידו בקבוצה ״תראו אני מרגיש כאן לא בנוח עוד לא שמתי את האצבע על מה״ אבל זה כאילו פיתוח מיומנות אני צריכה לאפשר לו כמנחה את ההזדמנות הזאת והכי חשוב שהוא יבין שזה חלק מהחומר של הלמידה שלא עכשיו המנחה יש לה

רינתיה: איזה יופי שאלת את זה מצויין אחלה כל הכבוד על הפתיחות ונמשיך

חגית: יותר מזה יש סדנאות שבהן ברגע שיש קונפליקט בין שני משתתפים אם זה עבודת ממשקים אני בגלל התפיסה הזאת אעצור שם ואני אגיד בוא נבדוק רגע מה קרה כאן. את יודעת כמה פעמים קרה לי שמשתתפים אחרים בקבוצה אמרו לי למה אתם תמיד היועצים הארגוניים עושים את זה, אז מה קרה, היה ביניהם קונפליקט אמרתי לה תראי חלק מתפקידי הוא להשבית שמחות ואני מבינה שעכשיו השבתתי את שמחתך. אבל זה בדיוק חומר הלימוד מה קרה שם בקונפליקט הזה? איזה אי נוחות הוא גורם? ואז לשאול עם כמה ממשקים שלכם בחוץ היה טוב אם היה קונפליקט ובוא נדמה עכשיו קונפליקט שאתם יוזמים אותו עם אחד הממשקים שלכם ואנחנו מתרגלים את זה

רינתיה: אז אם רגע אני מסתכלת נגיד באמת הנושא של עבודת ממשקים הוא מצויין יש עוד אינספור נושאים כאלה אבל נגיד אני לוקחת את זה כדוגמה אז אני אומרת יכול להיות שמלכתחילה אני אבנה את הסדנה בצורה כזו שיהיה בה אפילו טיפה פיצוצים מבוקרים נקרא לזה או לא יודעת אם פיצוץ זה המילה הנכונה אבל לייצר את האינטראקציות האלה בתוך הקבוצה לקחת אותם לעשות עליהם רפלקציה ואז לייצר את הזה ואת אומרת יש פה עוד עניין של המנחה כמנחה שלכשדבר כזה קורה גם לא בהכרח כיוונתי לזה או או זה לכשדבר כזה קורה אני צריך לדעת למנף את זה

חגית: נכון

רינתיה: לטובת החיבור העליון יותר ולא רק להישאר ברובד הנוכחי של כאן ועכשיו

חגית: לגמרי וזה חלק מהתכנון אני לא תמיד יודעת מתי זה יגיע למרות שיש כל מיני תיאוריות על שלבים בהתפתחות קבוצה וקונפליקטים מגיעים די מוקדם יש אפילו כאלה שאומרים קבוצה שלא עברה התנגדות וקונפליקט משהו שם יהיה חסר מבחינת היכולת של הקבוצה למשל להגיע לאינטימיות אז אני מתכננת את זה לפי התכנים שאני רוצה שיופיעו שם ולפי מה שאני יודעת על התפתחות של קבוצות ואני משתדלת לתכנן ככה שהתכנים יופיעו בהתאם לשלבים של התפתחות הקבוצה אם למשל משוב זה חלק לא פשוט גם לתת אותו וגם לקבל אותו ואני יודעת שאני רוצה שהוא יופיע כחלק ממה שקורה בסדנת הממשקים אז אני אתכנן את זה כל פעם במינון קטן

רינתיה: מעולה

חגית: עכשיו אני רוצה להוסיף עוד דבר: אם אנחנו כבר בדוגמה של עבודת ממשקים יש איזשהו מאמר של גלינסקי ועוד אחד על עבודת ממשקים בארגון שנקראת חברים ואויבים והם אומרים: כל ממשק באירגון הם גם חברים וגם אויבים וזה דבר שאנחנו צריכים ללמוד אותו עכשיו אני משתמשת לדוגמה במאמר הזה בהכנה

רינתיה: אוקיי

חגית: ואני שואלת את עצמי איפה בהתפתחות של הקבוצה אנשים הם גם חברים וגם אויבים למשל שקבוצה מתחילה כולם נורא נחמדים אחד כלפי השני כי אנחנו רוצים להתחיל בטוב תמיד אנחנו רוצים להתחיל בטוב אבל נניח כשיש כל מיני תרגילים שיש בהם תחרות, פתאום נהים קצת אויבים רגע לא ניתן לכם את כל האינפורמציה, הכל שייך לממשקים דרך אגב איפה תחרות נכנסת בעבודת ממשקים אז יש לנו אפשרות כמנחים לבחור

רינתיה: זה מדהים

חגית: תרגילים שבדיוק מדגימים ויוצרים חוויה של מה שאנחנו רוצים להביא לשיח בכלל מהתאוריה

רינתיה: טוב, המוח שלי רץ למיליון כיוונים וזה מדהים שהוא מתפקד בכלל בשעה זו של הבוקר אבל אני אגיד כאילו את יודעת אני מסתכלת נגיד אני עושה עכשיו קורס ניהול למידה בארגונים מחזור רביעי כבר העברתי גם לא מעט תהליכים כאלה זה, עכשיו אני אומרת תמיד אוקיי יכול להיות שאני משאירה את זה ברובד יותר מידי נמוך כאילו אני אומרת אוקיי

חגית: מה זה רובד נמוך בעינייך רינתיה?

רינתיה: של לא להיכנס לעומק של מה בדיוק קרה לנו עכשיו בקבוצה ואז לקחת ולמנף את זה לאיך אנחנו יכולות כי יש פה דאבל בסדר כאילו יש פה גם את הרגע מה קרה לנו כקבוצה בתהליך הלמידה עכשיו לקחת את התוכן שאנחנו בעצם מלמדים אותו להכניס אותו פנימה לתוך הקבוצה שלומדת ואז לקחת את זה גם לעוד לבל למה עכשיו אנחנו עושות את זה עם תהליכי למידה אצלנו שאנחנו מובילות בארגונים עם כל אחת בארגון שלה כאילו יש פה כאילו אני מבינה יותר לעומק את האם היה לי יותר כלים בעולם של הנחיית קבוצות אני חושבת שהייתי יכולה עוד יותר להיכנס לעומק התהליכי הכשרה כאלה

חגית: תראי באחד הארגונים שאני עובדת איתם הזמינו אותי לשמחתי המאוד רבה יום אחד לעשות משהו כזה לכל מיני אנשים שמובילים תהליכי למידה וקראנו לזה ״לחשוב בראש של הנחייתי״ זה לא שינוי תפקיד וזה לא להנחות קבוצות

רינתיה: הרחבת יכולות

חגית: כן עכשיו ההכנה תמיד של הדברים האלה היא דורשת הרבה השקעה מה זה לחשוב בראש הנחייתי? שמצטרף למה שאתה כבר יודע זה לא במקום וזה לא בא להחליף ולדוגמא לקחנו שם משהו: הזמנת מנחה לסדנה כחלק מתהליך הלמידה והמנחה מאחר, מה אתה עושה עכשיו עם הקבוצה? אם הראש שלך עובד בראש הנחייתי ואתה אומר הם ממילא הולכים להתחיל לעבור כאן איזשהו תהליך למידה יש לך אלף בית גימל מלא אפשרויות רק תחשוב כבר שהם הולכים לעבוד בתור קבוצה מה שהולך לקרות ביניהם ומה שהם הולכים ללמוד יהיה גם דרך התהליך הקבוצתי והנה כל מיני אפשרויות שיש לך כמי שמוביל את תהליך הלמידה עכשיו אני מוקירה הרבה תודה על ההזמנה הזאת ואני חושבת שהיא מתחברת למה שאת מדברת אליה עכשיו אני יודעת שיש כאלה שנבהלים מלהיכנס בכלל לאזורים האלה הרבה פעמים מכמה סיבות: סיבה אחת היא שהם חוו מנחים נפלאים אומרים: ״מה אני בחיים לא תהיה לי התערבות כזאת״. אני אומרת רגע גם המנחים האלה הם עברו המון הם התחילו איפה שהוא. שנית עד היום וזה באמת אחד הדברים שאני עובדת עליו הכי הרבה האמירה טוב זה לא דינמיקה קבוצתית פה לא באנו הנה לדינאמיקה קבוצתית מופיעה המון פעמים כשמתחילים לשים לב לתהליך

רינתיה: נכון

חגית: זה עדיין מזוהה עם תהליכים טיפוליים עם דברים פסיכולוגיים

רינתיה: יש המון ציניות כלפי זה אני חייבת להגיד גם לי בסדר אני מלא פעמים אומרת יאללה נשמה ת׳למד אותי ת׳תכלס מה אתה בא עכשיו לחפור לי פה זה אגב בריטריט של ניהול קהילות בסשן הספציפי שהיה על מה קורה בתהליכים בקבוצה באופן כללי לדינמיקה בקבוצה ואיך היא פוגשת אותנו בתוך קהילה של עשרות באמת של אלפי אנשים אני בהתחלה כאילו הייתי צריכה לקח לי אני חושבת איזה עכשיו אין בכלל כפרה עליהם הם עשו את עם פופים וכזה וזה ופתאום כאילו נכנסתי לאיזה התנגדות מעצבנת עם עצמי של כאילו יאללה שאנטי באנטי האלה יאללה תתקדמו תלמדו מה שצריך ללמד מה עכשיו אתם ולאט לאט לאט לאט לשמחתי ההתנגדות שלי קצת התפרקה

חגית: איך זה קרה רינתיה? כי זה חלק מהכלים שאת מדברת עליהם שימי לב על מה קורה לנו כאן בתוך תהליכים כאלה ולהגיד וואו הבנתי משהו

רינתיה: אגב אני כבר אספר מה לקחתי משם כי זה משהו שפגש אותנו אחר כך בקהילה לא יודעת אפילו מה ש… קודם כל הסטינג לסטינג הייתה משמעות מאוד מאוד גדולה

חגית: הללויה

רינתיה: ממש כאילו הישיבה במעגל וזה שהם בחרו מראש שיהיו מעט אנשים בסדנה הזו ולא המון אנשים בסדנה הזו ודבר נוסף שהיה זה שזה המיקום של זה בזמן של הריטריט זאת אומרת אם דבר כזה היה ביום הראשון הייתי אחרי חמש דקות יוצאת כאילו בואו נשמה אני לא פה עכשיו ל…

חגית: אפרופו לשים לב להתפתחות של קבוצה ומתי דבר מתאים

רינתיה: אבל זה היה אחרי לילה שעשינו יחד וזה היה כאילו כבר הלב שלך קצת יותר נפתח וגם נכנסת לזון הזה של ריטריט ולא ל… זה לא כמו כנס, זה כאילו משהו אחר אתה לוקח יותר זמן רגע לתהליכים להתפתח אז גם הטיימינג של זה היה יחסית טוב מה שעוד הם עשו תיאום ציפיות יחסית… זאת אומרת מראש זה היה ברור שזה סדנה אחרת זה לא מישהו שבא ומרצה

חגית: שמה המטרה שלה?

רינתיה: אתה גם רואה מהנושא, אתה יודע מהנושא שאם אנחנו מתייחסים רגע לתהליכים בקבוצה ואיך הם פוגשים אותנו בעולם של ניהול קהילות אז אז יש פה משהו מאוד זה ועוד דבר שהם עשו הם בעצם כל דבר כמעט הם ביקשו לשמוע חוויה אישית בנושא הזה ואז זה גם הפך את הכל לעומק כל כך הרבה יותר גדול עזבי את זה שהייתה לי שם תובנה ענקית על המשפחה שלי האישית אבל ואחד דברים שהם דיברו שם הם דיברו על הקונפליקטים בקבוצה והכל ועל מה קורה שמתפתח קונפליקט ויש כאב זה שעולה בתוך קהילה עכשיו כמה זמן אחרי זה אני לא זוכרת כמה זמן אחרי זה עלה איזה פוסט אצלנו בקהילה בלמידה ארגונית שהתבאס על איך ש… בצורה קצת עוקצת על איך שאנשים משווקים את עצמם בקהילה

חגית: משתקים?

רינתיה: משווקים, משווקים, כן אולי חלאס כבר עם כל הזה. הייתה לנו התלבטות, הייתה לי התלבטות אם להעלות את הפוסט הזה או לא כי אנחנו באישורי פוסטים וזה הייתה לי את ההתלבטות העליתי את הפוסט הזה שלחתי לקבוצת וואטסאפ של שלנו המנהלי קהילה, אמרתי להם תחזיקו חזק אני ממש ממש מבקשת לא להגיב בסדר כאילו ממש חשוב לי שיתפתח פה הקונפליקט הזה ויתפתח הדיון רק לשמור על גבולות גזרה שלא זה

חגית: ואתם גם הבנתם מה תפקידכם כהנהלה על מנת לאפשר את זה

רינתיה: עכשיו אני ממש אומרת זה אני כתבתי, חבר׳ה אנחנו פה אנחנו רואים את כל התגובות הכל בסדר אני אנחנו בכוונה לא רוצים להגיב זה התפתחות מאוד חשובה

חגית: איזה יופי

רינתיה: עכשיו אם לא הייתי בספציפית אז והם לא היו לוקחים אותי לחוויות העמוקות האישיות שלי בתוך קבוצה ומה זה הקונפליקט הזה שקורה בתוך קבוצה ולמה הוא כל כך חשוב להתפתחות שלה אני הייתי אומרת טוב מה זה ההזוי הזה עכשיו שהוא מעלה את הפוסט הזה יאללה ביי כאילו לא בבית ספרי פה אבל…

חגית: אני אלך לחפש אותו אני לא זוכרת…

רינתיה: כן זה פוסט הוא לפני איזה שנתיים משהו כזה

חגית: איקוני

רינתיה: כן הוא באמת פוסט אייקוני, הוא ממש היה, הוא אפילו היה לדעתי בזמן הקורונה כאילו בין הגלים או משהו כזה אני לא זוכרת בדיוק אבל זה היה גם נקודה שמאוד מאוד כאבה לספקים כי אתה נלחם על פרנסה ופתאום הדברים האלה עלו שמה דברים שאתה ביום יוםכותב אני מעביר סדנאת זה וזה איזה יופי וכאילו אני לא חושבת שאנשים שהם היו שכירים בארגון הבינו את רעידת אדמה שעוברת על עצמאים עכשיו אנחנו מנהלי הקהילה חלקנו עצמאים בעצמנו חלקנו שכירים בארגון גם אנחנו זה מעצבן אותנו השיווק הזה לפרצוף מביא לנו את הקריזה אבל זה כל כך הצמיח אותנו כקבוצה כקהילה גם במובן של מה הכללים בכלל החדשים שאנחנו מגדירים פה, הקשבנו באמת לכל מה שעלה שם, נתנו לדיון להתפתח בצורה ערה, טובה לשמחתי ולא עוקצת מגעילה כזה מי שקצת עקץ מידיי גם פנינו אליו באישי ביקשנו שימתן טיפה את התגובה שלו כי אולי הוא לא מבין איך זה משתקף מהצד

חגית: והנה עשיתם עבודת הנחייה

רינתיה: נכון ואני לא עוד פעם זה לא היה קורה אם לא הייתי משתתפת אז בסדנה הזו שגרמה לי להבין על עצמי ולקחה את התהליכים שקרו לנו בתוך וזה כולה היה איזה סשיין של שעתיים אז כן זה לא איזה משהו אבל הנה הוא השפיע על 13 ומשהו אלף איש

חגית: כמה דברים שנורא חשובים ביכולת לעשות את השילוב הזה: אחד זה באמת להאמין בזה שזה נכון ואין כמו החוויה האישית בכדי להגיד וואלה זה באמת מייצר תהליכי למידה שונים גם תיאוריה מבינים אחרת אחרי שחווים משהו בקבוצה. דבר שני אני רוצה להגיד משהו לגבינו כמנחים אני לא שאנחנו תמיד מדגישים מספיק לקבוצה למה אנחנו עושים את זה ומה המטרה של זה ויש לנו אחריות לגבי זה אני עכשיו מסביב לפוסט שלא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית שוחחתי עם מלא אנשים שחלקם אמרו לי אני שונא דינמיקות קבוצתיות שאלתי למה? אמרו לי תראי השתתפתי בזה והשתתפתי בזה והשתתפתי בזה וחוץ מלהתכווץ לכאוב להרגיש שעושים עליהום ומנחה שלא נותן לזה המשגה או לא מחבר את זה לנושא של הסדנה אני לא מבין למה היה צריך את זה ואני לגמרי מבינה אותם אמרתי להם תודה רבה על זה שהם אמרו את זה אז יש לנו תפקיד חשוב בעניין הזה תפקיד חשוב נוסף הוא להבין שבשביל ללמוד את התכלס שאת מדברת עליו צריך להתחבר והתחברות היא לא מפה היא מפה וזה מה שקורה בקבוצות ובשביל ללמוד ת׳תכלס שאת מדברת עליו צריכים להיות פנויים וזה שאלה איך נולדת פניות ללמידה אז מישהו באקדמיה זה פחות מעניין הוא מביא את החומר אבל כשלומדים פיתוח מנהלים לדוגמא או עבודת ממשקים ואני רוצה שיצא מהסדנה מישהו שיגיד יאללה אני הולך לעשות איתו את השיחה הזאת זה יבוא מפה

אֹרן: מהבטן, כן, חגית מצביעה על הבטן

חגית:  אבל המיומנויות והיכולות כדאי שיהיו לו גם בראש ואנשים שבאים לקבוצה ואני אומרת את זה לכל מי שלומד הנחיה אנשים מגיעים לקבוצה לא פנויים הם השאירו דברים בחוץ אחד הדברים שהרבה פעמים אני עושה כשקבוצה מתחילה, אני שואלת אותם מה אתם צריכים להשאיר עכשיו בחוץ בכדי להיות כאן והנה נתתי לגיטימציה לדבר על נשאר לי על השולחן… רבתי עם ההוא בבית… בבית פה… בבית שם… ואנשים באים לא פנויים, הם השאירו דברים בחוץ

רינתיה: תקשיבי את נגעת בנקודה, בעיניי אחת הכואבות באופן כללי בחיים של כולנו כי אנחנו בהצפה טוטאלית אני רואה את זה על עצמי אני באמת וואו כאילו הצפה באמת זה התחושה מאוד זה השנתיים האלה עוד יותר העצימו את הדבר הזה, ומה שקורה באירגונים אם רגע אני עושה זום-אין בכלל תהליכי למידה אנחנו נלחמים על קשב, ממש ממש נלחמים על קשב ואת יודעת שיש את כל הדיבור על מיקרו למידה וזה וזה… אחלה והוא חשוב וסבבה אבל אני חושבת שהקורונה עוד יותר העצימה את הצורך הרי במפגש האישי והכל ויש פה באמת דילמה מאוד גדולה, זה לא דילמה, זה באמת שאלה פשוט נורא גדולה מה שאמרת קודם איך אני יוצרת פניות ללמידה עכשיו יש פה כמה פעמים פעם אחת בכלל לקבל את הבאיי אין שלהם, את ההסכמה להגיע להשתתף בתהליך כזה וואנס הגיעו לתוך התהליך, מה אני עושה שמה שמצד וזה שאלה מדהימה בעיניי מה מה אתה צריך להשאיר בחוץ בשביל באמת עכשיו להתחיל את התהליך הזה

חגית: להכניס את זה פנימה

רינתיה: אני רואה את זה עוד פעם אני כאילו אני באמת מובילה המון תהליכי למידה בארגונים עם צוותים כל מיני זה וזה אני בבוקר כאילו עושה מין מתודה כזאתי של כאילו בוקר טוב לכולם רגע מתחילים בנחת בזה תהפכו את הטלפונים שניה להכניס לסטינג הזה ואז אני מתחילה במתודה שהיא יותר לימודית של כאילו עושה חזרה על כל מה שלמדנו עד עכשיו שלא משנה מתודה שחוזרים בשאלה הם בעצם צריכים להגדיר שאלות מקצועיות על התוכן שהיה להם עד עכשיו אבל זה אני חושבת משהו שכאילו רגע להוריד את הסערה הזאת שכולנו מגיעים איתה ולתת לה את יודעת, זה כל כך קשה

חגית: אלף זה קשה אני רק רוצה להגיד לגבי זה עוד כמה דברים וכאן להחזיר את זה לקבוצה הגדולה שנקראת האירגון אני חושבת תתקנו אותי אם אני טועה כי אתם מכירים המון יש בארגונים כאלה שיש להם פטור מללמוד וזה ככל שנהיים יותר בכירים עכשיו אין מה לעשות, יש איזה מסר מסוים אם אתה בתפקיד כזה יהיו לך כך וכך קורסים בשנה, אם אתה בתפקיד ניהולי ראשון יהיה לך כך וכך ימי… אבל ככל שאתה נהיה יותר בכיר או שהלמידה היא מחוץ לארגון כי יש מנהלים בכירים שעושים למידה מדהימה בכל מיני מקומות יש כאלה שאני פגשתי למשל בלימודי בודהיזם שאני הקדשתי להם הרבה זמן אבל בתוך הארגון העובדה שההנהלה יש לה יום למידה פעם ברבעון אנחנו יודעים את כל ההצפות והטירופים אבל קודם כל ההנהלה מחויבת ללמידה של כל מיני דברים זה לא כל כך קיים

רינתיה: ניכנס לזה? את רוצה להיכנס לזה? לאיך את משכנעת הנהלה?

חגית: אני נכנסתי לזה אני אומרת את זה, אני אומרת, שקבוצה מייצרת הרבה הסתכלות אחד על השני והרבה השוואות והאירגון כקבוצה גדולה

רינתיה: אבל חגית איך את מפוגגת את הציניות סביב הדבר הזה? את אומרת מילים… גם אתה ארן מרגיש ככה?

אֹרן: בהחלט

רינתיה: זהו תקשיבי את אומרת מילים ואני בן אדם נראה לי יחסית לא יודעת לא נורמלי באתי להגיד נורמלי, אני לא נורמלית וזה כאילו את אומרת עכשיו התבוננות איזה התבוננות נשמה?

חגית: רגע רגע

רינתיה: כאילו איפה אני עם שלושה ילדים על המוח שלי

חגית: רינתיה, קודם כל לגבי ציניות, תקחו בבקשה מספר, תעמדו בתור, מכירה את זה מצויין וגם בעצמי יודעת בגלל שאני מכירה את זה מצויין

רינתיה: אז  איך, איך את? איך את, מה עוזר לך לפוגג את זה ובאמת לייצר את ה… כמו שאמרנו את הפניות הזאת ללמידה בין אם זה הנהלה בכירה, בין אם זה קבוצה שמגיעה עכשיו בין אם זה בקיצור אני באמת אני אומרת לך אני נורא מתוסכלת סביב זה

חגית: תראי קודם כל…

רינתיה: גם על עצמי וגם על התהליכים שאני מובילה

חגית: קודם כל אנחנו יודעים שתסכול הוא מרכיב מאוד חשוב ללמידה כך שככל שיהיו לך יותר… זה בגלל שרצית הדגמה לגבי הציניות אז הנה

רינתיה: אבל זה נכון נכון

חגית: חוץ מזה נכון, אני אגיד משהו באופן מאוד מאוד בסיסי, אני לא רק מאמינה בזה אני גם חושבת שככל שעושים יותר שילוב בין החלקים הסו קולד רכים לבין התוצאות של הארגון אז רואים שהם תורמים אחד לשני. גם לי יש כל מיני תסכולים בעניין הזה: יש לי תסכולים כשנכנסים לזה וזה נעצר באמצע, יש לי תסכולים מזה שלפעמים לוקח שנתיים עד שתהליך מסוים מבשיל ובינתיים המון דברים השתנו

רינתיה: אז רגע אני אשקף מה את עשית עכשיו, בסדר? נתת מקום לתסכול שלי אוקיי ואמרת לי אחלה התסכול זה אחלה דרך לגדול עשית עוד משהו אחר כך זה ואמרת אני באמת באמת מאמינה שזה משהו שכאילו הפתיחות הזאתי הפניות הזאתי ההורדת ציניות הזאתי עם משהו שבאמת תוביל את כולנו פה לתהליכי עומק, אני מאמינה בזה אני באמת מאמינה בזה שזה וואלה מצליח לשכנע אותי כי את אישה עם ניסיון, את יודעת מה את עושה ומגניב ושיתפת גם בתסכולים שלך, זאת אומרת, זה לא טוב יאללה תתגבר על החיים שלך וקדימה אלא אמרת גם אני מתוסכלת מכל מיני דברים… גם אני… אוקיי תני לי עוד מהגוד סטאף הזה!

אֹרן: באיזשהו מקום, הרבה מאוד אמפתיה ולתת תוקף למה שאמרת

רינתיה: נכון אבל זה באמת כאילו אני יש לי דמויות כאלה בארגונים שכאילו אני אומרת וואי הוא עוד שניה מוריד עליי לום ועכשיו לי יותר קל כי אני היועצת ירום הודה מבחוץ ושילמו לי מלא כסף חבר׳ה סתם, שילמו לי כסף בשביל שאני אבוא ואגיד מה ופה ושם

חגית: תגידי רינתיה, איך הגעת להיות ירום הודה

רינתיה: מה זאת אומרת? זה היה בדיחה עכשיו, כן?

חגית: לא זאת לא הייתה בדיחה בכלל, כי חל מהתיסכול גם קשור לזה שאנחנו באים לארגונים ולא תמיד קורה מה שרצינו שיקרה ולא תמיד קורה בכלל עכשיו כשאת אומרת אני באה ירום הודה זה אומר בעיניי שיש איזה שהיא חוויה שאומרת: רינתיה אנחנו במצוקה אנחנו בצורך ואנחנו יודעים שאת תעזרי לנו, עכשיו בואי נזכור את זה כזווית מאוד ספציפית לגבי ההצפה והקושי והתבוננות הזאת שמעוררת ציניות והלמידה שלא תמיד מתחברת קונקרטית למה שהארגון צריך כרגע ועדיין מסתכלים עלייך ואומרים ירום הודה אז כשאנחנו מתעוררים מאיך להיכנס לשם וניצור את הקשב ללהבין גם כמה ערכים הבאנו ואיפה ואז אנחנו אומרים: אוקיי… כמו שאומרים המון בקבוצות ורק לאחרונה למדתי או זה גם משהו שלמדתי לאחרונה זה בכלל להגיע מעולם הכדורסל: Trust the process and hold the vision זה הגיע מהכדורסל אבל בקבוצות אומרים המון Trust the process ואת מגיעה ירום הודה והם יודעים שאת תביאי תהליך, זה לא שאת תבואי עכשיו ותעשי ככה… אז איך זה קרה? בשיא הרצינות אני שואלת, כי את זה שווה לשחזר ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולהרחיב ולהעצים

רינתיה: אני לוקחת רגע משהו שאמרת… קודם כל מגניב כאילו זה זווית שלא חשבתי עליה ואני לוקחת משהו שאמרת לכל מי שעובד בתוך ארגון, בסדר עוד פעם כי אני מגיעה מבחוץ וכאילו היה פה איזה טריגר שמישהו… מישהו אשכרה צריך לעשות הזמנת רכש, בסדר בשביל שזה… באמת כמה שזה דבילי כאילו הארגון התאמץ בשבילי עכשיו בתוך ארגון שאני עובדת בתוך… עבדתי בפלאפון לא משנה איפה יש פחות כאילו את זה את משאב פנימי יותר קל כאילו של יאללה בוא תעשה פה איזה תהליך ומגניב וזה וכאילו זה אחלה דרך לגרום לאנשים להסתכל על הדבר הזה ולהגיד שניה הייתה פה איזה שהיא בעיה נכון, אנחנו ראינו שיש כאן איזשהו אתגר שצריך לטפל בו אז בואו נסמוך רגע על התהליך בשביל באמת לטפל בדבר הזה, אני התפקיד שלי, זאת אומרת, לא ירום הודי הגעתי, אלא התפקיד שלי באירגון הזה קיים לא סתם, בסדר הוא קיים בשביל שמשהו באמת בדיוק נפתור דברים כאלה באמצעות תהליכי למידה באמצעות בלה בלה בלה בואו נתחיל את התהליך תנו לי את הבאיי-אין שלכם בשביל להתחיל את התהליך

חגית: לגמרי ואני רוצה לתת שתי דוגמאות שקשורות לאפשרות הפנים ארגונית כי להזכיר אני בעיקר מתעסקת בלהעצים את היכולות האלה בתוך הארגון אז באחד הקורסים שלימדתי הנחיית קבוצות תמיד היו משתתפים גם יועצים ארגונים, גם מנהלי משאבי אנוש, פיתוח ארגוני אמרה לנו מנהלת משאבי אנוש כבר היה לפני שנים בטח בתפקיד אחר כבר יום שהשתתפות שלה כחברת הנהלה מאוד השתנתה מאז שהיא לומדת כי היא משתתפת קודם כל אם הבנה של הקשר בין הדינמאיקה לבין ההחלטות שההנהלה מקבלת וההתערבויות שלה כמנהלת משאבי אנוש הם התערבויות שפעם אחרת היו קוראים להם הנחייתיות אבל היא מבחינתה עושה בהנהלה כבר משהו אחר אני מתרגשת אפילו עכשיו כשאני מספרת את זה והדבר השני הוא שאיזשהו אירגון שעבדתי איתו לפני המון שנים…

רינתיה: אני רק חושבת על הוול ביאינג שלה כאדם, מה זה עשה לה….

חגית: מדהים מדהים!

חגית: ארגון שעבדתי איתו לפני הרבה שנים עשיתי שם איזושהי סדנה למזכירות והמנכ״ל בא לפתוח את הסדנה ואמרתי לו אם אתה כבר כאן בוא נעשה סבב כל אחת תציג את עצמה והוא ישב והקשיב ושאל אותם שאלות והציג את עצמו ואז אני מסתכלת עליו, הוא אומר לי עכשיו אני צריך ללכת נכון? אני אומרת לו כן כי עכשיו הוא אומר לי אני גם צריך קבוצה

רינתיה: גדול!

חגית: ואז הייתה עוד סדנה לנציגי שירות והוא גם בא לפתוח את הסדנא אז דיברתי איתו בחוץ אמרתי לו תראה הולך להיות משהו כזה ואחרי זה אני גם אבקש ממך לעזוב אומר זה בסדר כבר יש לי קבוצה. עכשיו זה היה בשבילי שיעור בלתי רגיל כי יש משהו בהשתתפות בקבוצה וביכולת שלך לחלוק גם עם כל הסיבוכים של ההיררכיה מנכ״ל שיושב עם ההנהלה שלו מנהל שיושב עם הצוות שלו ההיררכיה יושבת בחדר עדיין דברים שמתאפשרים שם מתוך השיח הקבוצתי, מתוך הלמידה משותפת יכול להיות שבכדי לעשות משהו ביחד ושההיררכיה לא תהיה הדבר שמנהל שם את הקבוצה אנחנו ניקח נושא שבו יכולים ללמוד אחד מהשני ופחות שתהיה חשובה ההיררכיה אבל ההבנה שההשתתפות בקבוצה שיש בה מידי פעם למידה דרך התהליכים ושהאחריות שלנו היא לחבר את זה לי ישיבות ההנהלה, לישיבות הצוות, לניהול הפרויקט היא באחריות שלנו. זה הרי אחד הדברים הכי מורכבים בלמידה בקבוצות. יש מנחים שאני אומרת להם, אם יש לכם קבוצה שמתמשכת ואנשים באים בקבוצה ואומרים: ״כמה חיכיתי כבר לקבוצה הזאת, אני חייב לשתף אתכם, אף אחד בחוץ לא מבין אותי״ תעלו בראש שלכם אור אדום כי יצרתם בועה שהיא נהדרת והיא נורא חשובה לגיבוש של הקבוצה אבל אנשים יוצאים מכאן ולא מבינים איך זה קשור לחיים שלהם באירגון אז יאללה סיכה בבועה בבקשה, תשאירו את הדברים המאוד טובים בגיבוש של הקבוצה אבל תעזרו להם לחבר את זה כשהם יוצאים מהדלת. אותו הדבר לגבי כל מי שמשתתף בקבוצות וזה לא משנה אם זה ההנהלה, נציגי שירות,

רינתיה: תשמעי חגית, אני לא ציפיתי שאנחנו נגיע לעומקים האלה שתדעי כאילו כי זה לא  חלילה ברמת השיח

חגית: שאלת אותי מי אני? הנה התשובה

רינתיה: כי זה באמת זה נקודות שאנחנו לא מספיק נוגעים בהם בארגון המון פעמים זה כמו בפרק אז עם רחל צור שדיברנו על ניהול קריירה וזהו כאילו היה לי ופתאום אתה נכנס לא לביקשנו עובדים אלא לקיבלנו אנשים זווית שאני חושבת שלא תמיד…

חגית: אני שמחה שאת מזכירה את רחל צור במפגש שלנו

רינתיה: שאנחנו לא תמיד שמים מספיק לב אליה וזה כיף. יש עוד משהו על קבוצות שהיית רוצה שנשאל אותך ולא שאלנו?

חגית: יש המון דברים, כן חשוב לי להזכיר את אלה שלא נוח להם בקבוצות ואנחנו נורא חשוב שנזכור את זה

רינתיה: אנחנו אוהבים אתכם

חגית: שכל הלמידה היא באמת בצעדים קטנים וזה דורש מאיתנו גם הרבה סבלנות, גם הרבה סקרנות, גם הרבה אכפתיות וגם הרבה צניעות. אני התחלתי את הקריירה שלי עם קבוצות של תיכוניסטים ותמיד מנהלי הצוותים שלנו היו עושים שיחה מקדימה עם המורים והיו אומרים להם, המחנכים שהיו מלווים אותם והיו אומרים להם אתם יכולים או לשבת בשקט כל הזמן, או הנה קיבלתם זמן פנוי תהיו בכלל בחוץ וזה נורא הפתיע אותי איך המחנכים קיבלו את זה ואז הגיעה מחנכת אחת ואמרה סליחה! אני איתם ברע, אני איתם בטוב, אני אוכלת מהם את הכל אני מכירה את ההורים שלהם, איך פתאום נהייתי מיותרת?

רינתיה: יאללה

חגית: וזה היה רגע נורא חשוב להבין תפקיד של מנהלים בתוך הדינמיקה הקבוצתית וכמה חשוב שהם ישתתפו מאז שאני מנחה קבוצות המנהלים תמיד בפנים עוד יש ארגונים שאני באה אומרים לי אבל נעשה את זה בלי המנהל כי חשובה הפתיחות, אמרתי להם נעשה את זה עם המנהל כי חשובה הפתיחות. אז זה למשל משהו שאני מזכירה אותו ברמת הצניעות יש עוד המון דברים ללמוד על מה קורה בקבוצות בתוך ארגונים ודבר שני שמאוד חשוב לי תמיד להגיד אותו זה שיש המון המון ממה שקורה בקבוצות שאפשר ללמוד אותו דרך ציניות והתנגדויות ואני לכל התנגדות ולכל ציניות, ארן עכשיו אתה צריך להגיד שאני עושה עם הידיים וולקאם, היכולת הלה שלנו כל דבר שמגיע לקבוצות הוא דבר נורא משמעותי כמובן שיש גבולות יש סוגים של התבטאויות גם יש גבולות וגם הסטינג שאת הזכרת אותו כמה פעמים כאן הוא נורא משמעותי אבל אחד הדברים שיצאו מהלקסיקון שלי כמנחה כבר לפני הרבה זמן זה ״סטינו מהנושא״ אנחנו אף פעם לא סוטים מהנושא, זאת הדרך של המשתתפים להתחבר אליה, אני עדיין לא גיליתי אותם משתתפים אחרים בקבוצה אולי כן ולפעמים זה דרך הציניות ולפעמים זה דרך ההתנגדויות ולפעמים זה דרך משהו שקורה עכשיו בארגון שאני אפילו לא יודעת אותו אבל להם הוא התחבר אז זה נהדר שיש להם בראש את האסוציאציות האלה

רינתיה: וואו אני שמחה שמצאנו את הקשר המאוד עמוק, באמת בין עולם הלמידה שהוא כאילו נורא מובן אבל נכסנו באמת לעומק של הדברים וכמה ההקבלה שנתת בהתחלה על מה למדתי פוגשת אותנו לבאמת להנחיית קבוצות כי זה כאילו נראה אוקיי הנחיית קבוצות אני יודע מה עושים איזה מגניב אבל כאילו זה אחלה זווית לתוך הדבר הזה

חגית: תראי אתם קוראים לזה תהליכי למידה אני שמה דגש גדול על התהליך

רינתיה: אנחנו פשוט המון פעמים מסתכלים עליו ברמה ה…

חגית: של צבירת הידע

רינתיה: כן או כאילו גם על המיומנות גם על זה… מגניב אבל כאילו בוא נעשה רגע את העזר עבודה בוא נעשה את הלומדה בוא נעשה את הסרטון בוא נביא את הסדנה בתוך הדבר הזה אבל יש פה את הדגש של התהליך ואני חושבת שדיברנו מאוד עמוק על מה קורה במפגש בין אנשים שהוא באמת, אני שוב בגלל גם הסיטואציה הנוכחית של אחרי הקורונה וכל זה היא עוד יותר נדרשת המשקפיים שלנו בתוך הדבר הזה עוד יותר נדרשות מאשר בעבר עוד יותר הדיוק והחידוד של מה שאנחנו רוצים שיקרה שם כי זה זמן זהב

חגית: לגמרי לגמרי ואני  מאוד מאוד מסכימה איתך לגבי זה.

רינתיה: אחלה

חגית: וכשאמרת לגבי מפגש בין אנשים חשבתי על זה שארגון והשירות של כל ארגון נותן זה מפגש בין אנשים. במה מתעסקים במכירות? במפגש בין אנשים, במה מתעסקים בשירות? או גם אם זה עמותה למה עמותה קמה אם לא בגלל מפגש בין אנשים שאולי חסר בדבר. שלא נדבר על ארגונים ציבוריים…

רינתיה: אז רגע לפני שנעבור לסיכום מה היום הפרויקטים שאת הכי אוהבת לעשות?

חגית: אני מאוד מאוד אוהבת ללמד על קבוצות, ללמד הנחייה ולראות איך זה מתחבר לקבוצות שאנשים עובדים איתם וחיים איתם בתוך הארגון אני מאוד אוהבת את תהליכי המנטורינג כי אפרופו אנשים נפגשים זה סוג של מפגש שיש בו באמת שילוב של החלק האישי עם החלק המקצועי שזה מצליח וכל דבר שקשור באמת לתהליכי למידה שהם עם קבוצות, אני מאוד אוהבת את זה

רינתיה: מגניב אז אחלה זה הזמן להגיד אור אגדי מלר, הפרק הזה מוקדש לך כי הוא קרה בזכותה אור שלחה לי וואטסאפ אמרה תקשיבי את חייבת לדבר עם חגית, זה וזה מקסימה ויש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה הכל ובאמת ככה נוצר הפרק

חגית: אז במפגש הסיכום שהיה לי בתהליך שהיה עם אור אז היא שאלה אותי נו ומתי הפודקאסט אמרתי לה וואי מה עשית לי עכשיו אני התחלתי לכתוב בלוג אחרי שאנשים שאלו אותי כתבת על זה? יש לך ספר על זה? אמרתי טוב שואלים אז התחלתי לכתוב אני היום מאוד נהנית מזה וזה גם זה גם כלי שהוא חשוב להעביר דברים. אני לפעמים כותבת פוסטים שאני לא מפרסמת אותם רק כי הבנתי משהו, אני אומרת לה תשמעי ייקח כנראה זמן, אני שמחה שאת שואלת אותי אבל בדרך אני אשמח להתראיין לפודקאסט ואז היא אמרה עכשיו אני כותבת לרינתיה.

רינתיה: ואכן כתבה והנה זה קרה אז אור תודה רבה

חגית: כן, תודה רבה אור!

רינתיה: נעבור לסיכום במילה

רינתיה: ארן, אתה רוצה להתחיל?

אֹרן:  כן, אז המילה שלי זה עולם, עכשיו אני אסביר את הקונטקס למה. אני ישבתי במוצאי שבת בבר עם חבר מהצבא,

רינתיה: איפה? איפה ישבת?

אֹרן:  בבר

רינתיה: יאללה החיים שלך, אני נגבתי נזלת… נו

ואז את מכירה, יש כאלה סלנגים לאנשים בכל מיני תקופות של החיים נגיד אצל רינתיה זה כפרה נשמה זה שם, אז אצלו זה עולם, כל דבר זה עולם אתה לא מבין את זה הוא היה עולם עולם כל דבר עולם אז אז ככה קצת הרגשתי בפרק הזה כי באיזה שהוא מקום אנחנו מתעסקים הרבה הדרכה ובעמידה מול קהל ובאיך אנחנו מעבירים את הנושא ואיך אנחנו שומרים על קשב ונושאים כאלה ואחרים ואני חושב שפה נגעת בנושא מאוד מאוד קרוב ואני ככה מאוד התחברתי לנושא הזה של ההנחייה של הקבוצה ואיך אנחנו עושים איתה את התהליך הזה ודרכו גם מעבירים את התוכן של הלמידה שאנחנו צריכים אז עולם, עולם שלם

רינתיה: ממש עולם

חגית: וואו

אֹרן: תודה

חגית: איזה כיף

רינתיה: מה בחרת חגית?

חגית: בחרתי ״התרגשות״

רינתיה: כן?

חגית: כן, אני הגעתי הנה מתרגשת, אני התרגשתי תוך כדי

רינתיה: באמת שכחת המיקרופון אחרי חמש דקות? או ש…

חגית: כן, שכחתי ממנו לגמרי, אני התרגשתי תוך כדי מדברים שעלו, כולל הבר פתאום מדבר על בר

אֹרן: כן

חגית:  והדוגמאות וההתחברויות שעלו ואני מתרגשת גם עכשיו בסוף כי יש משהו נורא משמח במפגש הזה וזה מרגש אותי

רינתיה: איזה יופי, אני בחרתי את המילה צוללת

אֹרן: איך לא לקחת פריסקופ?

רינתיה: לא, עלה לי גם פריסקופ, אבל אני באמת מרגישה צוללת, מה אני אוהבת בפודקאסט? וגם מעבר לזה שאנחנו פוגשים אנשים מרתקים והכל זה גורם לי לצלול מתחת לפני הים זאת אומרת זה לא רק לראות אוקיי יופי הנה בניתי תהליך וזה הנחיית קבוצות כאילו בסדר נכנסנו פה לעומקים שהם באמת, בצבא כאילו נגיד לא יודע הדרכתי קורס קצינות ואז היו אומרים לנו תשתמשו במה שקורה ביום יום בשביל ללמד אותם דוגמה אישית בשביל ללמד איך פותחים את הכיתה, מה עושים אבל זה עומק באמת עומק כן בדיוק אבל פה אנחנו לוקחים את זה עוד לג פנימה ואני גם באמת באמת חושבת שבגלל השנתיים המטורללות האלה אנשים עוד יותר זקוקים לצורת למידה כזו ושוב אנחנו צריכים להיות מאוד עם אצבע על הדופק מתי לבחור בצורת למידה כזו ומתי פחות אבל נתנו פה דוגמאות לנושאים שהם באמת הם מהותיים והשאלה שאמרת אני צריכה לבחון מה המקום של הקבוצה מול הנושא הזה איך באמת אנחנו יכולים לקחת את התהליכים שיקרו שם ולמנף עוד יותר לעומק את הנושא הזה ,זה ממש מגניב ואני צריכה לעשות חושבים עם עצמי לגבי תהליך הלמידה שאנחנו מובילים בלימי בשביל לראות איך באמת אפשר למנף את זה יותר לעומק כי זה מרתק גם ברמה האישית ולא יאללה נכנסתי לימדתי יהיה מגניב ביי זה כאילו באמת לגעת באנשים לראות אותם בעיניים

חגית: אפרופו מחוברות

רינתיה:  אז ממש תודה רבה

אֹרן: תודה רבה רבה

חגית: תודה רבה לכם

רינתיה: אור, זכי למצוות ביי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות