כנסים בארץ ובעולם 2024
אנחנו מאמינים שלמידה היא המפתח להצלחה. לכן יצרנו עמוד כנסים שבו תמצאו את מיטב האירועים מרתקים ברחבי הארץ והעולם. גלו עולם חדש של הזדמנויות להתפתח ולצמוח בתחומי הלמידה הארגונית, חדשנות טכנולוגית, עיצוב ועוד.
אנחנו מאמינים שלמידה היא המפתח להצלחה. לכן יצרנו עמוד כנסים שבו תמצאו את מיטב האירועים מרתקים ברחבי הארץ והעולם. גלו עולם חדש של הזדמנויות להתפתח ולצמוח בתחומי הלמידה הארגונית, חדשנות טכנולוגית, עיצוב ועוד.
פעם חוויתם מצב בו ניסיתם משהו חדש ולמדתם מזה? למשל, מתכון חדש, כלי עבודה לא מוכר או ביקור במקום חדש? הפסיכולוג דיוויד קולב (Kolb) פיתח מודל למידה התנסותית שמשלב בתוכו ארבעה שלבים: חוויה קונקרטית, תצפית ורפלקציה, תובנות והפשטה וניסוי פעיל.
בגילאור הפקות למידה התבקשנו לאחרונה ליצור פודקאסט נרטיבי עבור יד ושם, המספר סיפורי גבורה מתקופת השואה. האתגר שעמד בפנינו היה לקחת סיפורים אמיתיים ומרגשים ולהפוך אותם לחוויית האזנה עוצמתית עבור בני נוער בארה״ב.
תמיד כששנה חדשה מתחילה אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לעשות סדר ולהגיע אליה עם דף חדש, נקי ומאורגן.
כדי שגם אתם תוכלו להצטרף למבצע הניקיון – החלטנו לשתף אתכם בכמה טיפים משלנו.
הכירו את זוהר וולובלסקי
יועצת למידה ופיתוח הון אנושי.
מומחית לאנשים, למידה, ארגונים – ומה שביניהם.
יש קשר הדוק בין הדרכה ללמידה – המטרה של ההדרכה היא שתתבצע למידה, ואיכות הלמידה מסתמכת במידה רבה על איכות ההדרכה. ומצד שני, לא כל למידה בהכרח תתבצע ע״י הדרכה, ההפך, הרבה מהלמידה היומ-יומית שלנו מתבצעת ע״י התנסות, ע״י חקירה עצמית, או אפילו שיח מול קולגות.
אם אתם בעולמות הלמידה הארגונית – ההגדה רלוונטית אליכם יותר ממה שאתם חושבים.
הרכבנו את משקפי הלמידה וקראנו את ההגדה מזווית קצת אחרת.
גילינו אירוע למידה בסדר גודל די מרשים. דגמנו עבורכם כמה דוגמאות מעולות שתוכלו
תחום הלמידה בארגונים מצטרף למגמה העולמית החיובית של הסתכלות אקולוגית ומגבש תפיסה חדשה של למידה: למידה אקולוגית – למידה חסכונית, שמצמיחה את הארגון תוך ניצול נכון את המשאבים הקיימים, בלי עודף ייצור ובזבוז.
בין אם אתם סולדים מוורד, כי הוא נראה לכם מיושן ולא מספיק פונקציונלי, חובבים וורד ולא בטוחים כמה משוכלל הוא יכול להיות.
נשמח להכיר לכם 5 פונקציות בוורד שאי אפשר בלעדיהן, ושישדרגו לכם את חווית השימוש בו. בהבטחה.
אנחנו נתקלים לא מעט בהתלבטויות על שימוש ברייז לתכנים בעברית. זה מתאים? זה נוח? למה אי אפשר ליישר את הטקסט לימין, כמו שצריך בעברית?
התשובה על שתי השאלות הראשונות היא – כמובן שכן!